קר עד העצם/ דניאל וודרל

את הספר קראתי פעמיים, בפעם הראשונה קראתי אותו באנגלית בהוצאת Hodder & Stoughton. בפעם השניה בהוצאת עם עובד.

זוהי סקירה של המהדורה האנגלית.

רי דולי, נערה בת 16, מתגוררת עם אמא, אביה ושני אחיה בהרי האוזרק. האם לא מתפקדת כלל ואת רוב ימיה מבלה על כיסא במצב קטטוני. האב מבשל קראק שנמצא רחוק מהבית תקופות ארוכות.

האב, שעומד למשפט על סחר בקראק, מוסר שטר ערבות כנגד הבית וכשהוא אינו מגיע למשפט שנערך לו, עומד לרי ולמשפחתה שבוע לאתר את האב הנעלם לפני שהמדינה תפנה אותם.

רי יוצאת למסע שבחלקו רווי אלימות לאיתור אביה כדי להציל את ביתם. היא חולמת על גיוס לצבא, המפלט של העניים והיציאה מתנאי חיים קשים, אבל היא צעירה מידי והאחים שלה תלויים בה להישרדותם בסביבה עויינת וקשה פיזית ובתנאים כלכליים של עוני מרוד.

בסצנה אחת בספר רי מלמדת את האחים כיצד לפשוט עור של סנאי ולהכין אותו לבישול. האמת, התחלחלתי קשות מהתיאור. בסצנה אחרת היא מבקשת מהם לגרוב את הגרביים שריח צחנה קשה עולה מהן.

גם מתאורי האלימות התחלחלתי ובעיקר מסצנה אחת קשה שבה מכים אותה עד אובדן הכרה.

במהלך המסע רי נעזרת בחברתה גייל, הנשואה בעל כורחה והמגדלת תינוק (להבנתי אין מדובר רק בחברות אפלטונית ) ובדודיה טאמפ וטירדרופ שיש להם היכרות אינטימית עם הסביבה רווית האלימות והפשע.

התיאורים בספר מאוד ראליסטים וחלקם למרות הסביבה הקשה, פיוטיים. אבל, הסיום של הספר מוזר עד צולע ולא הצלחתי להבין אותו: לא את המניעים של הנשים לסייע לרי, לא את הכסף הפתאומי ולא את פתרון התעלומה.