סיפורו של הבעל־שם־טוב כפי שלא שמענו מעולם: דרך עיניה של בתו היחידה, אדל.
רומן היסטורי מרתק שמציב במרכז לא רק את לידתה של החסידות, אלא גם את הנשים שהיו חלק שקט, אך מהותי, מהמהפכה הרוחנית. יוכי ברנדס פורשת עולם עשיר של אמונה, ספק, כאב וגאולה, ומצליחה להפיח חיים בדמותו של הבעש״ט, ברגעי החולשה לא פחות מאשר בגדולתו.
ספר קצר, מוזר, ואולי גם מתסכל בכוונה.
איטלו סבבו מספר על גבר מבוגר, עשיר ומבוסס, שמתאהב בילדה יפה וענייה, נאחז באשליה, מתייסר מוסרית ופיזית ולא ברור אם הוא מחפש אהבה, גאולה, או פשוט הצדקה לעצמו. יש כאן כתיבה מוקפדת, יש מחשבה, אבל קשה להבין למה כל זה נועד. ספר שמותיר שאלה פתוחה יותר מתשובה.
מאחורי מסכה, או:כוחה של אישה הוא ספר מבריק. הדמות המרכזית בעלילה, ג'ין מיור, אישה בזויה ומאוסה. יחד עם זאת הכתיבה
היא רצתה להיות גננת. היא קיבלה שיעור מזורז בפרוטקשן, מועדון לילה, וגבר שמחייך יפה מדי בשביל להיות נקי. לחיות את הרגע הוא רומן פשע רומנטי קצבי, עם רגעים אלימים שקשה לנשום בהם, ובעיקר עם שאלה אחת שלא יורדת מהשולחן: כמה מהר אנחנו מוכנים להפוך פושע לנסיך, רק בגלל האהבה.
אורלי קסטל־בלום יודעת לבעוט, אבל כאן זה בעיטה שלא ממש פוגעת.
"חיי חורף" הוא קובץ סיפורים שמבטיח יותר ממה שהוא מצליח לקיים: יש רגעים חדים, יש הברקות לשוניות, ויש אפילו סיפור אחד שבאמת מצליח להכאיב, אבל רובם נתקעים באמצע הדרך. יותר מדי רעש, פחות מדי דיוק. אכזבה מצד אחת הסופרות החשובות של הספרות הישראלית.
זה הולך לכאוב הוא יומן רפואי מצחיק עד דמעות, ואז פתאום מצחיק פחות, כי מאחורי הבדיחה יש משמרות בלתי אפשריות, תת־איוש, החלטות מוסריות בקצה, ומערכת שמאלצת אותך לבחור בין מקצועיות לבין הישרדות.
גבר שנשאר שבוי בהחלטה שקיבל לפני שלושים שנה חוזר לפירנצה כדי לפגוש את עברו פנים אל פנים. אבל במקום תשובות הוא מגלה אמת קטנה, כמעט מביכה, שממוטטת את כל המיתוס שבנה לעצמו. זה לא סיפור על אהבה אבודה, אלא על אשליה שנמשכה חיים שלמים.
ברית עולם הוא רומן חזק על זוג אפרו־אמריקאי שנקרע כשבעל נשלח לכלא על פשע שלא ביצע. ספר על אהבה, הישרדות, בגידה ומערכת משפט שמציבה אנשים בפני בחירה בלתי אפשרית.
יש ספרים שחושבים שאם הם ימרחו אותך בזוהמה, יצא מזה "ריאליזם חברתי". חשבונות פתוחים של מרטין קוהן הוא בדיוק מהסוג הזה, עד שהוא נזכר באמצע שיש גם דבר כזה מחשבה, לא רק הפרשות. החלק השני מציל משהו, אבל הריח נשאר.
עד שני שלישים רבות הדרכים כמעט עובד: רומן כתוב היטב, קצבי, עם שני קולות שמחזיקים סיפור של אהבה חוזרת. ואז מגיע השליש האחרון, והספר מחליט להפוך את הכאב למופע, ואת הטראומה למלודרמה במינון תורכי. התאכזבתי, בעיקר כי היה פה גרעין מצוין.
סיפור אמיתי ונוגע ללב על לוסיל, האם שסבלה מדיכאון דו־קוטבי והתמודדה עם חיים מלאי טראומות. ספר עוצמתי על זיכרון, שתיקה משפחתית וגבולות האהבה…
הספר השלישי בסידרה של שלושה ספרים שאין בינהם שום קשר וניתן לקרוא אותם באופן עצמאי. בזמן שקראתי את הסידרה הספר השלישי טרם תורגם לעברית, לכן קראתי אותו באנגלית. לאחר שתורגם קראתי גם ….
