הוא מועמד קבוע לספיר. הממסד מאוהב. הרעיונות גדולים.
אבל משהו עמוק נשבר בדרך בין שפה לאדם.
“ויפה היתה שעה אחת קודם” הוא רומן שמבקש להיות עצום, ונותר עם קורא עייף, מנוכר, וכועס.
סקירה בלי כפפות.
חורחה סמפרון לא כותב על השואה, הוא כותב מתוך השואה.
הכתיבה או החיים הוא מסע פילוסופי בין שתיקה לשפה, בין הישרדות לעדות. ספר על האדם שניסה לחיות למרות המילים ועל המילים שנשאו את זכר המתים.
זרים בבית של רונית מטלון הוא קובץ סיפורים שמביט הישר אל תוך הלב של הבית הישראלי ומגלה בו סדקים, שתיקות ואלימות שקטה. יצירה נוקבת שמזכירה כמה קל להיות זר גם במקום שאמור להיות המפלט שלך.
רומן על גבר ירושלמי שאיבד את אשתו – ומאז הולך לאיבוד בעצמו. כתיבה משובחת, דמות מעיקה…
סיפורים בלתי רצוניים מאת אורלי קסטל-בלום מאתגר את הקורא ומציב אותו במפגש עם העולם הפנימי של הדמויות שחוות תחושות ניכור, אכזבה וחיפוש מתמיד אחר משמעות. קסטל-בלום, אחת הסופרות המובילות בספרות העברית …
את "מט ילדים" קראתי כשיצא לאור בשנת 2011. כבר אז התפעמתי מהכתיבה ומהיכולת של הסופרת להעביר את המסר באופן מדוייק והדוק. גם בקריאה שנייה, בחלוף השנים ולאחר יותר …
לספר "אדם וסופי" הגעתי לאחר שקראתי את ספרו "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" והתרשמתי ממנו עמוקות. כנראה שזה נכון לגבי חלק מהסופרים …
גירושים מאוחרים הוא סיפורה של משפחה דיספונקציונלית המתפרקת ומתפוררת במהלך שבוע אחד שמתרחש לפני ערב פסח. אב המשפחה, מרצה בקולג' נידח בארה"ב, שב לאחר שנים שלא ביקר את ילדיו …
רקלה בת ה 12, נערה איטלקיה שהוריה נוצריים קתוליים ויהודים. היא בת יחידה למשפחה אמידה וככזו כל הפוקוס המשפחתי נמצא עליה. אביה סובל מגידול בראש והיא מתמודדת מחד עם …
הספר העורבים נע בשני צירים שבסופם נפגשים באופן מלאכותי, זו אחת הסיבות שהורדתי ציון לספר סיבו נוספות יפורטו בהמשך: בציר הראשון, זהו סיפורה של ז'ניה הנשואה לצבי. הם נאלצו להינשא…
כבר בעבר טענתי שהספרים שכותב ברדוגו הם לא כוס התה שלי. דמויות שוליים שמתבוססות בסחי וברפש של החיים ולא בחמלה או באמפטיה, אלא באור הבוהק והמכוער שמבליט את כל הקמטים…
אורלי קסטל־בלום יודעת לבעוט, אבל כאן זה בעיטה שלא ממש פוגעת.
"חיי חורף" הוא קובץ סיפורים שמבטיח יותר ממה שהוא מצליח לקיים: יש רגעים חדים, יש הברקות לשוניות, ויש אפילו סיפור אחד שבאמת מצליח להכאיב, אבל רובם נתקעים באמצע הדרך. יותר מדי רעש, פחות מדי דיוק. אכזבה מצד אחת הסופרות החשובות של הספרות הישראלית.
