אמא הוא רומן על פרשת ילדי תימן, נושא רגיש וכואב, שמקבל טיפול שטחי, מלא סטריאוטיפים, חורים בעלילה ותפניות מופרכות. במקום עומק ותחקיר משכנע, מתקבל ספר שמזלזל באינטליגנציה של הקוראים. כולל ספוילרים.
"על הדבש ועל המוות" של בר גיל הוא רומן ישראלי נדיר בעוצמתו: משפחה אחת שנראית נורמטיבית, בן עבריין שמושך את כולם לתהום, ואם ואב שמנסים בדרכם להציל מה שנותר. בין עבר להווה, בין אהבה לאסון, מתגלה סיפור משפחתי שמתחיל בשוליים ונגמר במרכז הלב…
זנב של שרון קנטור הוא סאטירה קצרה, שנונה, לפעמים קצת מעיקה בסגנון הפארודי שלה, אבל חדה מאוד בהבחנות על תרבות הצריכה, יחסי ציבור, והדרך שבה “פגם” הופך ליתרון שיווקי אם רק אורזים אותו נכון.
אמנית כושלת נמשכת לגופה הדומה לה שתי טיפות מים, ופותחת מסע פסיכולוגי בין אמנות, טירוף ותהילה. רומן מטריד שמביט בעין קרה על עולם האמנות.
זוג אחד, קיץ אחרון, וים של עייפות וזילזול. “העייפים” מבטיח צלילה אל לב הזיכרון והכאב, אבל במקום דרמה אנושית מציע לקורא סיפור מרוחק, כמעט אכזרי. זהו ספר שמסמן עומק, אך נשאר על פני השטח.
"תש"ח" מאת יורם קניוק: ספר זיכרונות־מלחמה אישי וסובייקטיבי על חוויותיו כלוחם צעיר במלחמת העצמאות. קניוק תוקף את הממסד, הצבא והמיתוסים הלאומיים, ומציג מבט ציני, מפוכח ובלתי מתנצל על 1948.
בלש עני, משרד חשוך, ומוסריות שמכשילה אותו בכל תיק, מוטי מרציאנו, בלש פרטי של יונתן יובל הוא ספר מפתיע באיכותו, כתוב בשפה שנונה ומלא באמפתיה לדמויות שנדחקו לשוליים. לא כל יום נולד בלש עברי עם לב אמיתי ועין כחולה.
סיפור הקרבות על לטרון בשנת 1948 נפרש בסגנונו הקולח של רם אורן, עם דמויות בשר ודם ומחדלים שאיש לא דיבר עליהם. לטרון הוא רומן היסטורי מרתק שמחזיר את אחד הפרקים הכואבים במלחמת העצמאות לקדמת הבמה.
בשנת 1799, במהלך כיבושיו במזרח התיכון, ניסה נפוליאון בונפרטה, לכבוש גם את העיר עכו. הרצון לכבוש את העיר לא היה משולל כל הגיון, אבל למצור שהטיל ולנסיונותיו החוזרים והנשנים…
אב שכול יוצא למסע במדבר בעקבות בנו שנעלם. אהרן מגד כותב על אשמה, אמונה ושבר ישראלי, ברומן חכם ומכאיב שלא מפחד לשאול שאלות.
רומן משפחתי ענק, שפה עשירה, ודמיון שלא נגמר. “פונטנלה” של מאיר שלו מצייר את משפחת יופה כקרקס מיתולוגי של מייסדים, נכדים ותעלולים פנטסטיים, אבל מתחת ליופי מסתתרת גם אי נוחות מוסרית ועודף שמתחיל לחנוק את הסיפור. זה ספר שמוכיח למה אנשים סוגדים לשלֵו, וגם למה אחרים בורחים ממנו.
יולנדה הוא רומן אישי ומלוטש על סבתא אחת, זיכרון, זהות והחיפוש אחר שורשים בעולם זר.
ספר חניכה רגיש ונועז שבו משה סקאל כותב את משפחתו, וכותב את עצמו.
