מה שלא הורג של דייוויד גוגינס הוא לא עוד ספר השראה, זהו קרב חזיתי בין אדם לעצמו. סיפור על כוח רצון שמסרב להישבר, על גבורה שמתחילה בטראומה, ועל המחיר הכבד של מי שלא יודע מתי להפסיק להילחם. ספר שיטלטל גם את מי שחושב שכבר ראה הכול.
הוא שב לעיירה, לזיכרונות, ולאישה אחת מהעבר. אבל הזיכרון לא תמיד שומר אמונים…
קראתי את הקטעים הטובים של גדעון שטוסל – קובץ פרגמנטים וסיפורים מקוטעים – בזמן מהורהר, כשחיפשתי כתיבה אישית אך לא מעיקה – משהו קצר, מדויק, כזה שאפשר לשקוע בו בלי לטבוע. הספר הוא קובץ סיפורים קצרצרים ואישיים…
אנה מריה יוקל לא כותבת “זיכרונות”. היא כותבת תמציות, קטעים קצרים שמזקקים חיים שלמים: וינה, ברלין, פראג, פולין, לונדון, ירושלים. המאה ה־20 עוברת כאן לא ככרוניקה, אלא כשריטה על העור. כתיבה צלולה, חדה, עם אמפתיה בלי סנטימנטליות. ספר שמוכיח איך היסטוריה גדולה נכנסת למשפט אחד, ונשארת שם.
"נשארתי בשבילכם" הוא מסוג הספרים האישיים שמקפלים בתוכם את משקל החיים והשנים. זהו סיפור משפחתי מרתק, שמתחיל במריבה סוערת במהלכה ניפצה אמא של המספרת את שובך היונים של אביה, ומסתיים…
ספר מוזר, לא סטנדרטי ובחלקים שלו ממש לא התחברתי לדמות או לתיאורים (שחלקם היו מזעזעים במיוחד בתיאורי הצייד). הסופרת, הלן מקדונלד איבדה את אביה שנפטר באופן פתאומי. הם היו …
אושן וונג הוא משורר עטור שבחים ופרסים. בספר הפרוזה הראשון שפירסם, היכולות הלירית והפואטית שלו מופגנות באופן מרהיב כקשת של צבעים שלעיתים מסנוורת את הקורא בבוטות …
בין עיון לאינטימיות, מה שאבד בזמן של נורית גרץ הוא שיחזור שיחותיה עם עמוס עוז ועמוס קינן. תיעוד של חברות ארוכת שנים שמטשטשת את הגבול בין כתיבה, חיים וזיכרון.
בשלהי שנת 2020, בזמן שמגפת הקורונה השתוללה בעולם וכולנו היינו בסגרים, אביה של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, נפטר בפתאומיות ….
חיים וייס הוא ראש החוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון, את העובדה הזו גילית לאחר שקראתי את הספר המופלא שהוציא תחת ידיו. "ספרים מחוקים" מתרחש בירושלים של שנות…
יש סיפורים שלא מבקשים למחוק את הכאב, רק להחזיר לו שם.
"עד יום הימים" הוא ספר כזה: עדות של ילדה שנבלעה בתוך שתיקה, וחזרה שנים אחר כך כדי להגיד משפט אחד פשוט.
עוד הייתי שם.
ועכשיו אני מדברת.
ספר על תינוקת שנעלמה, על קיבוץ שלא ידע להכיל חולשה, ועל שתיקה שהחזיקה משפחה בשיניים.
פיינגולד כותבת רוך וכאב בלי סימני קריאה, רק עם אמת שאי אפשר ללטף.
וכשהיא נשארת במקום שהלב וההיסטוריה נפגשים, הספר הזה נושם בדיוק במתח שבו החיים קורים: בלי רשות, בלי צדק, ועם שבר שלא מבקש סליחה.
