דיסאוטופיה: כשהעתיד חושף את ההווה
דיסאוטופיה אינה באמת ספרות על העתיד. היא ספרות על ההווה ברגע שבו הוא מפסיק להתבייש בעצמו.
לפעמים היא מגיעה בדמות משטר טוטליטרי. לפעמים דרך טכנולוגיה מנומסת מדי. לפעמים דרך גוף שהופך לרכוש ציבורי, דרך זיכרון שמוחלף בסיסמאות, דרך כלכלה שמסבירה לאדם שאין לו ברירה, או דרך חברה שמוכנה לוותר על חירות בתמורה לסדר, ביטחון ונוחות.
הספרים בעמוד הזה אינם מציעים רק עולמות מקולקלים. הם שואלים שאלה מטרידה יותר: באיזה שלב אנחנו מפסיקים לזהות את הקלקול, ומתחילים לקרוא לו חיים נורמליים.
המומלצים שלי בדיסאוטופיה
הספרים החזקים ביותר בעמוד הזה אינם בהכרח אלה שמציגים את העולם החרב ביותר, אלא אלה שמבינים שהסיוט האמיתי מתחיל הרבה לפני החורבן. ברגע שבו שפה, גוף, זיכרון וחירות הופכים לחומר גלם בידי מערכת שמדברת בשם טובת האדם.
הידרומניה/ אסף גברון
הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת 2065, ככזה הוא סוג של
הידרומניה/ אסף גברון
הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת
1984/ ג'ורג' אורוול
1984 הוא רומן על השמדת האפשרות לדעת. ג׳ורג׳ אורוול מתאר משטר שאינו מסתפק בציות, אלא
בז וניאלה/ מרגרט אטווד
בז וניאלה מאת מרגרט אטווד הוא רומן דיסטופי על אדם אחרון כמעט, עולם שקפא אחרי
המדינה, הגוף והחירות
כאן הדיסאוטופיה נכנסת אל הבית, אל הגוף, אל המשפחה ואל הזכות הבסיסית להיות יותר מתפקיד. אלה ספרים שבהם השליטה אינה מסתפקת בחוקים ובמשטרה. היא מבקשת לקבוע מי יוליד, מי יאהב, מי יגדל ילדים, ומי יוגדר כאדם שלם רק כל עוד הוא מועיל למערכת.
אינקרסרון/ קתרין פישר
אינקרסרון מאת קתרין פישר, Incarceron, הוא רומן פנטזיה דיסטופי על כלא תבוני שנבנה כניסוי חברתי
Klara and the Sun/ Kazuo Ishiguro
זהו סיפורה של קלרה "ישות אינטיליגנטית" שנרכשת כדי לשמש חברה לג'וזי. בהתחלה לא ברור מדוע
חירות/ קירסטי דאלאס
"חירות" הוא רומן בדיוני המתאר את העולם לאחר מלחמה שגרמה להתפרקות ארה"ב ולהקמת עולם תחתון,
סקרלט / מריסה מאייר
סקרלט מאת מריסה מאייר הוא בדיוק מה שקיוויתי שהספר השני בסדרה יהיה: מהיר יותר, כיפי
טכנולוגיה, זהות וזיכרון
זה לא בלוק על “טכנולוגיה רעה”. זה היה קל מדי, וגם קצת עצלן. הספרים כאן שואלים מה קורה כשהאדם מתחיל להיראות כמו גרסה, מוצר, עותק, נתון או תקלה. שיבוטים, זיכרון, תחליפים אנושיים, מציאות וירטואלית ומעקב אינם רק רעיונות עתידניים; הם דרכים חדשות לשאול מה נשאר מן ה״אני״ כשהעולם לומד לשכפל אותו.
בז וניאלה/ מרגרט אטווד
בז וניאלה מאת מרגרט אטווד הוא רומן דיסטופי על אדם אחרון כמעט, עולם שקפא אחרי
סקרלט / מריסה מאייר
סקרלט מאת מריסה מאייר הוא בדיוק מה שקיוויתי שהספר השני בסדרה יהיה: מהיר יותר, כיפי
Klara and the Sun/ Kazuo Ishiguro
זהו סיפורה של קלרה "ישות אינטיליגנטית" שנרכשת כדי לשמש חברה לג'וזי. בהתחלה לא ברור מדוע
The Second Sleep/ Robert Harris
ספר מתח שמתחיל כמו דרמה ימי־ביניימית — ואז לוקח פנייה שלא ראיתם אותה מגיעה. האריס
אחרי הקריסה: חברה בלי רסן
מה נשאר מחברה כאשר החוק, המבוגרים, המוסדות וההרגלים נעלמים? הספרים בציר הזה אינם מתעניינים רק בשאלה מי ישרוד, אלא במה שייבנה מיד אחר כך: היררכיה, פחד, פולחן, מנהיגות כוחנית, אלימות, והבדיחה הישנה על כך שהאדם הוא יצור מתורבת. לפעמים מספיק אי בודד. לפעמים מספיק עיוורון. לפעמים מספיק להסיר את המכסה.
הימנון ללייבוביץ/ וולטר מ מילר הבן
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם
סקרלט / מריסה מאייר
סקרלט מאת מריסה מאייר הוא בדיוק מה שקיוויתי שהספר השני בסדרה יהיה: מהיר יותר, כיפי
The Girl with All the Gifts/ M.R. Carey
The Girl with All the Gifts מאת M.R. Carey הוא רומן דיסטופי ופוסט־אפוקליפטי שמתחיל מצוין:
תחנה אחת-עשרה / אמילי סנט ג'ון מנדל
תחנה אחת־עשרה, מתאר עולם אחרי מגפה שהכחידה כמעט את כל האנושות. אבל הכוח האמיתי של
קריסה, אקולוגיה והישרדות
כאן העולם כבר הפסיק לתפקד. מגפה, משבר אקולוגי, היעלמות דבורים, מחסור במים, ניסויים ביולוגיים, בידוד, קהילות קטנות שנאחזות בשאריות של סדר. הספרים האלה בודקים מה קורה כאשר הטבע, הגוף והחברה מפסיקים לשתף פעולה עם הסיפור האנושי על קדמה אינסופית. סיפור יפה, אגב. חבל שהוא נכתב על כוכב מוגבל.
המעבר/ ג'סטין קרונין
נגיף קטלני, ניסוי סודי, והאנושות על סף חורבן. המעבר של ג'סטין קרונין הוא לא עוד
The Girl with All the Gifts/ M.R. Carey
The Girl with All the Gifts מאת M.R. Carey הוא רומן דיסטופי ופוסט־אפוקליפטי שמתחיל מצוין:
The History of Bees/ Maja Lunde
ספר שמחבר בין עבר, הווה ועתיד, דרך סיפורם של הדבורים ושל האנשים שחייהם נשזרים בהן…
Year One/ Nora Roberts
וירוס קטלני מתפשט בעולם בקצב רצחני. בהתחלה בודדים מתים ממנו, אבל הקצב של המוות מוכפל
ישראל, דת והיסטוריה חלופית
בדיסאוטופיה הישראלית לא תמיד צריך רובוטים, ערים עתידניות או ממשק מתכתי. לפעמים מספיק זיכרון לאומי, אדמה, מקדש, תחייה, חורבן, צבא, גאולה, והאמונה המסוכנת מאוד שהפעם למדנו מן ההיסטוריה. הספרים כאן בודקים את המקום שבו היסטוריה, דת ופוליטיקה הופכות ממסגרת זהות למכונה שמבקשת קורבנות.
שכול וכשלון וזומבים/ אמיר חרש, יוסף חיים ברנר
שכול וכשלון וזומבים מחזיר את ברנר אל לב אפוקליפסת תרפ״א כדי להוכיח שהאדם החדש לא
נוילנד/ אשכול נבו
מני פלג, אלמן טרי בן שישים, סוגר להפתעת ילדיו את העסק ויוצא לטיול תרמילאים בדרום
Snow Crash / Neal Stephenson
Snow Crash הוא רומן סייברפאנק דיסטופי שבו וירוס אינו רק תוכנה, אלא גם סם, שפה
אפרת דמשק אפרת/ ארנון איתיאל
הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים וגם בפרס גפן. שני פרסים ראויים. יסלחו לי המכובדים
פוסט־קפיטליזם וכלכלה כגורל
הספרים בציר הזה עוסקים בעולמות שבהם הכלכלה אינה רק רקע חברתי, אלא מנגנון שמחליט איך נחיה, מה נרצה, כמה נהיה שווים, ומה יישאר מאיתנו אחרי שהשוק, המדינה או התאגיד יסיימו לנסח את האדם מחדש. לא תמיד אלה הספרים החזקים ביותר בדף, אבל הם חשובים למפה, כי הם מצביעים על המקום שבו כסף מפסיק להיות אמצעי והופך לאקלים.
מקשה אחת/ תהילה חכימי
"מקשה אחת" היא אחת מארבע נובלות במייזם פוסטקפ של מכון וון ליר. על המייזם המעניין
Snow Crash / Neal Stephenson
Snow Crash הוא רומן סייברפאנק דיסטופי שבו וירוס אינו רק תוכנה, אלא גם סם, שפה
המלט/ אסף גברון
"המלט" היא אחת מארבע נובלות במייזם פוסטקפ של מכון וון ליר. על המייזם המעניין ניתן
והלב הולך אחרון/ מרגרט אטווד
מרגרט אטווד ידועה בספרי דיסאוטופיה שפירסמה.
היתרון בדיסאוטופיות שהן מאפשרות לסופר לשקף לקוראים את
כל הספרים בדיסאוטופיה
כאן מרוכזים כל הספרים שסומנו באתר כדיסאוטופיה: קלאסיקות, אפוקליפסות, ניסויים טכנולוגיים, עולמות אחרי קריסה, חזונות ישראליים מטרידים, וספרים שהעתיד בהם נראה רחוק רק עד שמסתכלים רגע סביב.
הימנון ללייבוביץ/ וולטר מ מילר הבן
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם
בז וניאלה/ מרגרט אטווד
בז וניאלה מאת מרגרט אטווד הוא רומן דיסטופי על אדם אחרון כמעט, עולם שקפא אחרי
לא כל עתיד מקולקל חייב להיגמר כאן
הדיסאוטופיה היא רק אחד המסלולים בתוך המדע הבדיוני והפנטזיה: עולמות חלופיים, טכנולוגיות מטרידות, קסם, פולקלור, אימפריות, מפלצות, וכל שאר הדרכים שבהן הספרות מזכירה לנו שהמציאות לא באמת צריכה עזרה כדי להיות מוזרה.