כשהחיים דוחקים אותה לפינה, איווי סייג' נאלצת לקחת את המשרה הכי מוזרה בממלכה: להיות העוזרת האישית של הנבל הידוע לשמצה. אבל מאחורי האפלה, החרבות והקסמים, מסתתרת גם אהבה בלתי צפויה.
הגעתי לספר כשעברית יצאו במבצע קידום לספר האודיו (האודיו של הספר הוא מה שמכונה אודיו סימנטי – שכולל הפקה שלמה של צלילים וקולות רקע כמו במציאות והם מלווים את הקריינים). פחות …
הספר הראשון של הסופרת קיילה אולסון שאני קוראת. בעיקר נמשכתי לקרוא אותו בגלל הכריכה היפיפיה שלו שקרצה לי משלל ספרי הקינדל שאמזון הציע לי …
בתקופה האחרונה קראתי הרבה ספרי פנטזיה ובהמשך גם אפרסם סקירות על כל הספרים שקראתי. בגלל שזה אחד מהז'אנרים החביבים עליי, אני לא בוחלת בקריאת כל ספר שמוגדר בסוגה, גם ספרי נוער….
אוקסה פולוק – התקווה האחרונה/ סנדרין וולף, אן פלישוטה Read Post »
השנה שמתי לב לתופעה רווחת בז'אנר הרומנטי של פרסום ספרים שהעלילה שלהם עוסקת ברומנטיקה בתקופת הכריסטמס. כשאני חושבת על התופעה הזו אני לא מצליחה לחשוב על תופעה דומה ביחס לראש …
אנה מריה יוקל לא כותבת “זיכרונות”. היא כותבת תמציות, קטעים קצרים שמזקקים חיים שלמים: וינה, ברלין, פראג, פולין, לונדון, ירושלים. המאה ה־20 עוברת כאן לא ככרוניקה, אלא כשריטה על העור. כתיבה צלולה, חדה, עם אמפתיה בלי סנטימנטליות. ספר שמוכיח איך היסטוריה גדולה נכנסת למשפט אחד, ונשארת שם.
אחרי גירושים, אובדן ודיכאון, אלי לומדת לסדר את חייה מחדש ולחזור לאהוב. רומן חכם ומרגש שמוכיח שגם בתוך כאב, יש מקום לאור.
קראתי כמעט את כל הספרים של הסופרת. כל ספר שלה הוא חגיגה לנפש ולאינטליגנציה. היא משתמשת באמצעים ספרותיים במומחיות כדי לייצר תחושה אותנטית תוך שהיא משלבת קולות ממקורות שונים כדי לספק לקורא חוויה …
בשנה האחרונה, אמזון פירסמו לפני החגים שני מקבצים של נובלות רומנטיות. המקבץ הראשון פורסם לפני חג הוולנטיין ונקרא – The Improbable Meet-Cute, קראתי את הנובלה הראשונה בסידרה ומאוד נהנתי ממנה …
בעברית, קרתן הוא אדם צר אופקים בעל השקפות המיוחסות לאנשים פרובינציאלים. המתרגמת באחרית דבר מציינת שזו החלופה שנבחרה בכדי להבליט את צרות האופקים, האנוכיות והבורות מבחירה שמאפיינת את הגיבורים…..
בשנה האחרונה, אמזון פירסמו לפני החגים שני מקבצים של נובלות רומנטיות. המקבץ הראשון פורסם לפני חג הוולנטיין ונקרא – The Improbable Meet-Cute, קראתי את הנובלה הראשונה בסידרה ומאוד נהנתי ממנה …
הרוצח האחרון בפתח תקווה הוא פחות רומן מתח ויותר מראה סדוקה של עולם הספרות הישראלי. לימור נחמיאס שולחת את קוראיה לתוך בניין אחד, מלא בשאיפות כתיבה, אגו שביר והרבה מאוד אנשים שמדמיינים את עצמם דוסטויבסקי בזמן שהם מעתיקים תיאורי נוף מ"חטא ועונשו". זה ספר על סופרים שכותבים כדי שיאהבו אותם, על מתרגם שמוכן למכור את נשמתו בשביל קרדיט, ועל שכנים שמתחילים למות בתזמון מחשיד. התעלומה כמעט שולית; התענוג האמיתי הוא באכזריות המבריקה שבה נחמיאס פותחת את בטן המעשה הספרותי.
