כאן תמצאו את הסקירות שלי על ספרים שנכתבו בעברית – סיפורים שנולדו במקום הזה, בשפה הזו, ויוצרים מרחב קריאה שמדבר קרוב מדי ללב.
קראתי את מוות בחוג לספרות פעמיים, והחוויה שלי השתנתה לגמרי בין הקריאות. בפעם הראשונה התקשיתי להתחבר לקצב האיטי, לריבוי הפרטים ולשכבות המשמעות שהספר מציע. רק בקריאה השנייה הבנתי שזהו ספר …
"לינה משותפת – רצח בקיבוץ" מאת בתיה גור הוא רומן בלשי מהשורה הראשונה בז'אנר המתח הישראלי, כזה שיודע לא רק לספק תעלומה, אלא גם להניח את האצבע על הדופק החברתי של הקיבוץ …
שבע נובלות על יחסים, זיכרון ושברים שלא נגמרים. בין ילדים להורים, בין אוהבים לשעבר, ובין תל אביב, קיבוץ והירושימה, סביון ליברכט מצליחה לזקק רגעים של כאב אנושי לכדי פרוזה חדה ונוגעת…
פימה הוא דמות שוליים גאונית כמעט. יש בו שילוב מנצח של לוזריות עם הומור וחוסר שאפתנות מטמטם…דמות מענגת עד כה אחת הטובות שיצא לי לקרוא…
ורד שנבל יודעת לכתוב על זוגיות, אבל הפעם היא מתפזרת. חבל, כי היה פה פוטנציאל לסיפור נוגע.
"בלגן נפלא" הוא בעיקר בלגן. הנפלא? אולי בספר הבא…
אמא נעלמה, אבא נוכח־נפקד, ואביגייל מנהלת את הבית כמו בוסית קשוחה ממחלקת כוח אדם. מילה רק רצתה קצת שקט. אז היא הזמינה רובוטית שתעשה במקומה את כל מה שמציק…
סיפור על שבר משפחתי, על כתיבה, ועל מה שנשאר כשמסירים את הקישוטים…ספר שכדאי לקרוא, במיוחד בזכות אותו פרק אחד מדויק, מרגש, מהודק, שמזכיר למה נשארנו עד הסוף…
סיפור מינורי על זוגיות בין גבר מבוגר ומופנם ואישה צעירה יפה ותזזיתית בעיירת שוליים במדבר….
ומי גר במגדל מורכב מארבע נובלות שהטובה בהן לדעתי "ביום הרבעי בלעה אותה מפלצת" המתארת את מסען הכפול של שתי נשים: האחת בהווה והשניה בעבר…
תעלומה אמתית למחצה, שמתחבאת בין בדיה למציאות, עם פקח מיוסר, חוקר ג’ינג’י ונופי הכנרת כזירת פשע שנשכחה…
הנוסעת האחרונה הוא סוג של מותחן המסופר מזווית ראיה קצת שונה: לא של החוקר, לא של הדמות המרכזית שבה עוסקת העלילה, אלא מנקודת ראיה של דמות אקראית הנקלעת לתוך הסיטואציה בעל כורחה…
זהו סיפורה של אם סבתה (סבתא רבתה) של יהודית קציר וסיפור משפחתה הענפה. הוא משלב פרטים היסטוריים על חיי היהודים בארץ לפני קום המדינה לצד כתיבה אישית על הדמויות המרכזיות…
