"לינה משותפת – רצח בקיבוץ" מאת בתיה גור הוא רומן בלשי מהשורה הראשונה בז'אנר המתח הישראלי, כזה שיודע לא רק לספק תעלומה, אלא גם להניח את האצבע על הדופק החברתי של הקיבוץ …
רומן רחב יריעה על משפחה פלסטינית, הסוסים שמלווים אותה, ועל השבר בין עולמות: הווי כפרי מלא הומור ואנושיות מול כרוניקה פוליטית ותקופתית שמציגה היסטוריה אלטרנטיבית. ספר מרשים, חכם ולעיתים מתיש, שנע בין מופתיות לפוליטיות חדה…
פימה הוא דמות שוליים גאונית כמעט. יש בו שילוב מנצח של לוזריות עם הומור וחוסר שאפתנות מטמטם…דמות מענגת עד כה אחת הטובות שיצא לי לקרוא…
ורד שנבל יודעת לכתוב על זוגיות, אבל הפעם היא מתפזרת. חבל, כי היה פה פוטנציאל לסיפור נוגע.
"בלגן נפלא" הוא בעיקר בלגן. הנפלא? אולי בספר הבא…
סיפור על שבר משפחתי, על כתיבה, ועל מה שנשאר כשמסירים את הקישוטים…ספר שכדאי לקרוא, במיוחד בזכות אותו פרק אחד מדויק, מרגש, מהודק, שמזכיר למה נשארנו עד הסוף…
שלוש נובלות, שלושה סודות מהעבר שלא מניחים לדמויות. בואי של אורלי סיגל נע בין טראומה, זוגיות ומשפחה, מהעוצמה המטלטלת של "חממות", דרך המשבר הרגשי של "בואי", ועד ההתגלות המטורפת ב"פס חם". ספר שבו העבר לעולם לא קבור באמת….
קבוצת זרים נפגשת לדבר על מה שכולנו מעדיפים להדחיק, המוות.
עמיה ליבליך מתעדת סדרת מפגשים מרגשים בקבוצת "קפה מוות", שבה המשתתפים משתפים, מתמודדים, מתרחקים ומתקרבים. ספר שמשלב בין עדות אישית, דיון תיאורטי ומבט חברתי על איך אנחנו כחברה ואנשים פרטיים מתמודדים עם הגבול האחרון.
סיפור מינורי על זוגיות בין גבר מבוגר ומופנם ואישה צעירה יפה ותזזיתית בעיירת שוליים במדבר….
ומי גר במגדל מורכב מארבע נובלות שהטובה בהן לדעתי "ביום הרבעי בלעה אותה מפלצת" המתארת את מסען הכפול של שתי נשים: האחת בהווה והשניה בעבר…
תעלומה אמתית למחצה, שמתחבאת בין בדיה למציאות, עם פקח מיוסר, חוקר ג’ינג’י ונופי הכנרת כזירת פשע שנשכחה…
הנוסעת האחרונה הוא סוג של מותחן המסופר מזווית ראיה קצת שונה: לא של החוקר, לא של הדמות המרכזית שבה עוסקת העלילה, אלא מנקודת ראיה של דמות אקראית הנקלעת לתוך הסיטואציה בעל כורחה…
זהו סיפורה של אם סבתה (סבתא רבתה) של יהודית קציר וסיפור משפחתה הענפה. הוא משלב פרטים היסטוריים על חיי היהודים בארץ לפני קום המדינה לצד כתיבה אישית על הדמויות המרכזיות…
