לא עוד ספר תהילה — אלא מבט אמיתי על מה קורה כשמיתוס פוגש את הקרקע…
סיירת מטכ"ל: המבצעים הגדולים של היחידה/ אבנר שור, אבירם הלוי Read Post »
אם צריך ספר אחד שיסביר למה “אמת עיתונאית” היא לעיתים מיתוס נוח, זה רצח, מצלמים. בתיה גור לוקחת את מיכאל אוחיון אל הערוץ הראשון, אל לב המנגנון שמחליט מה ייראה ומה יישכח, ובונה חקירה שהיא פחות “מי רצח”, ויותר “מי מנסח את המציאות”. זה לא הספר הכי זורם בסדרה. הוא כן הכי חד, הכי מורכב, והכי כואב. פרידה מתקופה, ופרידה מהאשליה שתעלומה נפתרת בעזרת אמת אחת.
קראתי את הקטעים הטובים של גדעון שטוסל – קובץ פרגמנטים וסיפורים מקוטעים – בזמן מהורהר, כשחיפשתי כתיבה אישית אך לא מעיקה – משהו קצר, מדויק, כזה שאפשר לשקוע בו בלי לטבוע. הספר הוא קובץ סיפורים קצרצרים ואישיים…
סיפורים בלתי רצוניים מאת אורלי קסטל-בלום מאתגר את הקורא ומציב אותו במפגש עם העולם הפנימי של הדמויות שחוות תחושות ניכור, אכזבה וחיפוש מתמיד אחר משמעות. קסטל-בלום, אחת הסופרות המובילות בספרות העברית …
המפצחות לא מחפשות רק רוצח, הן מחפשות הבנה. "המפצחות" נולד כחלק ממיזם קולח ומקורי של "יצירה עברית" – סדרת פודקאסטים בלשיים שהפכה לספר מהודק וממכר. מאחוריו מסתתר מותחן בלשי קולח וחד, שמפגיש שתי …
שדים שמדברים ארמית, ליליות שמבקשות דין וחשבון, בת שירות שמגלה שיש לה כוח עתיק בידיים ופולקלור יהודי שהופך לאקשן מודרני. "חרשתא" הוא לא עוד פנטזיה. הוא התעוררות.
מי שמחפש ספר שמפוצץ את המוח ואת ההלכה באותה נשימה זה בשבילכם.
לחצות נהר פעמיים משלב מציאות ופנטזיה עם גיבור פסיבי, אלימות מוגזמת ומבנה מסורבל. האם הניסיון לייצר מסתורין מצליח, או שהביצוע מעכב את חוויית הקריאה?
מה קורה כששיפוצניק מחיפה מוצא את עצמו בלב מזימה קסומה שבה מעורבות ליליות, מאפיה בהאית ומשפחת ליליות ירושלמית עם כוחות מסתוריים? התוצאה היא רומן פנטזיה אורבנית חדשני ומרתק, ששואב השראה מהמיסטיקה היהודית ומציב את הקסם בלב הרחובות המוכרים של ישראל…
שולמית לפיד היא מהכותבות הגדולות של הז'אנר הבלשי הישראלי, וסדרת ליזי בדיחי בעיניי היא פסגת יצירתה. לכן, כשהתיישבתי לקרוא את 'חלומותיהם של אחרים', ציפיתי לאותה חדות, עומק ויכולת לסחוף את הקורא. אבל מה שקיבלתי היה שונה…..
ליעד שהם מתמחה בכתיבת מותנים עם אספקטים פליליים ומשפטיים. קראתי שמונה ספרים שפירסם ואיכותם נעה בין טובה מאוד לטובה. "עניין משפחתי" הספר האחרון שפירסם, עוסק בשוליים האפורים של הפשע….
הרוצח האחרון בפתח תקווה הוא פחות רומן מתח ויותר מראה סדוקה של עולם הספרות הישראלי. לימור נחמיאס שולחת את קוראיה לתוך בניין אחד, מלא בשאיפות כתיבה, אגו שביר והרבה מאוד אנשים שמדמיינים את עצמם דוסטויבסקי בזמן שהם מעתיקים תיאורי נוף מ"חטא ועונשו". זה ספר על סופרים שכותבים כדי שיאהבו אותם, על מתרגם שמוכן למכור את נשמתו בשביל קרדיט, ועל שכנים שמתחילים למות בתזמון מחשיד. התעלומה כמעט שולית; התענוג האמיתי הוא באכזריות המבריקה שבה נחמיאס פותחת את בטן המעשה הספרותי.
סיפור על אהבה גדולה שנולדה מתוך תקווה, ועל כאב גדול שנולד מתוך מה שאסור לומר. מי שסוכתו נופלת הוא מסע גאולה של גבר דתי שמנסה לבנות בית על יסודות שלא יכולים לשאת את ליבו. זה ספר שמביט באומץ אל השבר, ומגלה בתוכו אור עדין, כמעט נסתר.
