מי שסוכתו נופלת הוא הספר הראשון לשנת 2025. זה הוא ספר ביכורים יפיפה ורגיש שהקריאה בו מספקת רגעים פיוטיים לצד רגעים אנושיים.
זהו סיפור מסע גאולה של נפש מיוסרת וכואבת. בדומה לספרה של רבקה רוזנר, "בבת אחת", שקראתי בשנת 2023, גם "מי שסוכתו נופלת" עוסק בחיים במגזר הדתי. בחתירה לנישואים, הקמת משפחה והבאת ילדים וביחס החברה הדתית ללהט"בים. כמו ספרה של רבקה רוזנר, גם ספר זה מבוסס על חייו של הסופר. הרבה קווים משיקים אבל גם מאוד שונים.
מה שצריך לדעת
רומן ביכורים ישראלי על ביני, בן של רב ישיבה ותלמיד ישיבת הסדר, המנסה לבנות חיים דתיים, זוגיים ומשפחתיים בזמן שהוא יודע שמשיכתו מכוונת לגברים.
לקוראים שמתעניינים בזהות מינית ואמונה, בחברה הדתית, בנישואים מורכבים, בטיפולי המרה, ובספרות ישראלית רגישה על חיים בין אמת פנימית לציפייה חברתית.
מסע גאולה אישי של אדם שמנסה להינצל דרך נישואים ומשפחה, אך מגלה שהקרבת העצמי אינה קדושה, אלא פצע שמתרחב ופוגע גם באנשים שהוא אוהב.
הספר כתוב ברגישות ובשפה יפה מאוד, בלי לנצל את הכאב ובלי להפוך את הדמויות לסמלים שטוחים. הוא מצליח לגעת באמונה, אהבה וזהות בלי לצעוק.
גיבור הספר, ביני, בנו של רב ישיבה, הוא תלמיד ישיבת הסדר, ששואף כמו כל חבריו להינשא ולהקים משפחה. אבל ביני, הוא לא כמו חבריו. כבר מגיל ההתבגרות הוא מודע לשוני הפנימי שבתוכו. לתשוקות ולחלומות האחרים שיש לו ואלה אינם כוללים אישה אלא מכוונים כלפי בני מינו.
ביני מכנה זאת נטייה הפוכה.
כאשר ביני מוצא בת זוג שאותה הוא אוהב, הוא משתף אותה בעצת הרבנים בנטיות ליבו. למרות שטיפולי המרה לא מחקו את משיכתו לבני מינו, הרבנים משוכנעים שלאחר הנישואים אותן נטיות יעלמו בעיקר כי ביני לא מימש את תשוקותיו. הם רואים בכך בעיקר גחמה, שלב בהתבגרות. אחת מבנות זוגו עוזבת לאחר שהוא מתוודה בפניה, השנייה, אסתר, אוהבת אותו אהבת נפש ומסכימה להינשא לו.
"הגיע הזמן. בוא לקראת הכלה. אז קמתי והלכתי לקראת הכלה שלי וכולם ליוו אותי עם ניגון הבעל שם־טוב ומצד אחד החזיק לי את היד אבא שלי ומהצד השני החזיקה לי את היד אמא שלי וככה הלכנו לאט ועצמתי עיניים ואמרתי לעצמי, תכף אני נגאל."
למרות שהסופר מתאר את הרגעים המכוננים של תחילת הזוגיות באופן שמעלה אסוציאציות של הליכת הצאן לטבח, הזוגיות שלהם מתוארת במושגים של סיפור אהבה מהסרטים. ביני אוהב את אסתר באופן עמוק ושורשי. הוא אומנם לא נמשך אליה, אבל הוא חש כאילו היתה נשמה תאומה שלו. הם מגדלים את הילדים בשימחה וכלפי חוץ משדרים שלמות. לולאי אותה משיכה קטנה ושולית של ביני לגברים, אלה היו כנראה נישואים מושלמים.
אבל, עם הזמן הסדק שפעור בינהם הולך ומתרחב ולאחר שש שנים, ושני ילדים, אסתר מגיעה לתובנה שהיא מוותרת על חלק מהנשיות שלה כאשר היא מסכימה ליחסי אישות עם גבר שלא חושק בה ולא נמשך אליה.
אומנם אסתר נשברת ראשונה ומניעה את המהלך שיוביל לגירושים של בני הזוג, אבל גם ביני מרגיש שחייו אינם במקום הנכון ובמקום שהחתונה והנישואים יספקו לו גאולה, הם מספקים לו דרך חתחתים וייסורים שמהולים ביסורי מצפון קשים.
"מי שסוכתו נופלת / חרש יכנס בדלת / חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר". מתוך "צל ומי באר" יורם טהרלב
בשירו של יורם טהר לב "צל ומי באר" הסוכה היא מבנה ארעי שבו חיו הגולים עד שהגיעו לארץ ישראל בה מצאו מגורי קבע. כך, ביני, שחייו כאדם דתי הכלוא במוסד העתיק ביותר: נישואים מונוגמיים, משולים לסוכה, חיי את חייו באופן אירעי, חולף ובלתי מספק, בעודו ממתין לגאולה האמיתית.
ואכן, בתהליך שביני עובר עם גירושיו, נדמה כי הוא משתחרר מהכבלים שאוחזים אותו ומושכים אותו לאחור. הוא אט – אט שובר את כל המוסכמות ומתקדם לקראת הגשמה. בעיניי, החלק הקשה ביותר הוא תיאור ההתמודדות מול הוריו ובמיוחד אביו, שהוא רב ישיבה, שמרני ומחוייב לעקרונות של הציבור הדתי ציוני.
"שמעתי פעם מרב גדול, אבא המשיך לדבר, שבעלי נטייה הפוכה שלא מממשים את הנטייה שלהם הם מוסרי הנפש האמיתיים של הדור הזה, כי הם מקריבים את הצורך האנושי הכי שורשי וקמאי שלהם על מזבח. מישהו שאל אותם, שאלתי את אבא והחזקתי חזק בידיות הכיסא, מישהו שאל אותם אם הם רוצים להקריב את עצמם על המזבח ומישהו עצר אותם, הרמתי מעט את הקול, רגע לפני שהם לוקחים אתם למזבח את הנשים שלהם לשריפת עולם"
בתנועות בין ההווה (שנפתח עם גירושי הזוג) לעבר, ביני צועד במסע מטלטל אל עבר הגאולה האמיתית שלו שבה יוכל לחיות את חייו בשלמות וללא פחד מהסביבה או יסורי מצפון. כפי שבספר עמוס (פרק ט' פסוק יא') הכותב מתייחס אל הגאולה במילים : "בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם". כך ביני מייחל למקום תחת השמש שבו יוכל להיות הוא עצמו.
אני חייבת לציין שאין בספר תיאורים פוגעניים, או תיאורים שיכולים לפגוע בטעם הטוב. הוא כתוב בצורה רגישה בשפה לעילא ומומלץ בחום. אחד הספרים היפים שקראתי.
מי שסוכתו נופלת/ צבי בן מאיר
הוצאת הקיבוץ המאוחד, פועלים, 2024, 238 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
When One’s Sukkah Falls / Tzvi Ben Meir
When One’s Sukkah Falls is the first book I read in 2025. It is a beautiful and sensitive debut novel, and reading it offers both poetic moments and deeply human ones.
This is the story of a painful journey toward redemption for a tormented soul. Similar to Rebecca Rosner’s All at Once, which I read in 2023, When One’s Sukkah Falls deals with life in the religious community, with the drive toward marriage, building a family and having children, and with the way religious society treats LGBTQ people. Like Rosner’s book, this one is also based on the author’s life. There are many overlapping lines, but also many differences.
The protagonist, Bini, the son of a yeshiva rabbi, is a student in a hesder yeshiva who wants, like all his friends, to marry and build a family. But Bini is not like his friends. Since adolescence, he has been aware of the internal difference within him, of other desires and dreams, ones that do not include a woman but are directed toward men.
Bini calls it an inverted tendency.
When Bini finds a partner he loves, he shares his inclinations with her on the advice of the rabbis. Although conversion therapy did not erase his attraction to men, the rabbis are convinced that after marriage these inclinations will disappear, mainly because Bini has not acted on his desires. They see it mostly as a whim, a stage of adolescence. One of his partners leaves after he confesses to her. The second, Esther, loves him deeply and agrees to marry him.
Although the author describes the formative moments of the beginning of the relationship in a way that evokes associations of sheep being led to slaughter, their relationship is described in the language of a love story from the movies. Bini loves Esther deeply and fundamentally. He is not attracted to her, but he feels as though she is his soulmate. They raise their children joyfully and, from the outside, project wholeness. Were it not for Bini’s small and supposedly marginal attraction to men, these would probably have been perfect marriages.
But over time, the crack between them widens. After six years and two children, Esther comes to the realization that she is giving up part of her womanhood when she agrees to sexual relations with a man who does not desire her and is not attracted to her.
Although Esther is the first to break and sets in motion the process that will lead to the couple’s divorce, Bini also feels that his life is not in the right place. Instead of the wedding and the marriage providing him with redemption, they offer him a path of hardship and suffering mixed with severe pangs of conscience.
In Yoram Taharlev’s song “Shade and Well Water,” the sukkah is a temporary structure in which exiles lived until they arrived in the Land of Israel and found a permanent home. In this sense, Bini, who lives as a religious man trapped inside the oldest institution of all, monogamous marriage, is compared to a sukkah: his life is temporary, passing and unsatisfying, while he waits for true redemption.
Indeed, in the process Bini undergoes through his divorce, it seems he is released from the chains holding him and pulling him backward. Slowly, he breaks all conventions and moves toward fulfillment. In my eyes, the hardest part is the description of his confrontation with his parents, especially his father, a yeshiva rabbi, conservative and committed to the principles of the religious Zionist public.
Moving between the present, which opens with the couple’s divorce, and the past, Bini walks a painful journey toward his true redemption, where he will be able to live his life fully, without fear of his surroundings or pangs of conscience. Just as in the Book of Amos, chapter 9 verse 11, the writer refers to redemption with the words: “In that day I will raise up the fallen sukkah of David; I will repair its breaches and raise up its ruins and rebuild it as in the days of old.” So Bini longs for a place under the sun where he can be himself.
I should note that the book contains no offensive descriptions or descriptions that violate good taste. It is written with sensitivity, in excellent language, and I highly recommend it. One of the most beautiful books I have read.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
