📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.

חיסול/ אימרה קרטס
אימרה קרטס, ניצול שואה ושרד את מחנה אושוויץ. ספריו שתורגמו לעברית עוסקים בתקופת השואה, ובהישרדות תחת שלטון משטרים טוטליטריים. …
The Lady in the Lake/ Raymond Chandler
אני ממש אוהבת ספרי בלש בסגנון פילם נואר. הבלש הקשוח, זאב בודד שפועל על פי מערכת ערכים פנימית. צ'נדלר היה אחד מהסופרים שהכי השפיעו.….
השוטר שלי/ בת'אן רוברטס
מהמאה ה 15, הגדיר החוק האנגלי פעילויות מיניות בין גברים כעבירה פלילית. גם אם הפעילות התרחשה ללא עדים, ניתן היה להפליל ולהרשיע בעבירה בגין מעשים שנעשו בפרטיות מלאה. …
ספק סביר/ וויטני ג’י
הנאה צרופה. לז'אנר הזה הספר פשוט מצויין, המשעשע ומצחיק עם מידה ראויה של רומנטיקה וסקס. העלילה, אנדרו עורך דין מבריק שמתייחס לנשים …
✍️ שאר הפוסטים

💰 הנזיר הקבצן – הוברט, הקדוש שביזמים
במאה ה-14 קראו לו "נזיר קבצן", היום כנראה היו קוראים לו "מנהל קשרי לקוחות ב-VIP של הגאולה". 🤝 הכירו את הוברט, האיש שהפריט את האמונה והפך את הכפרה למוצר מדף.

חדר הפרפרים/ לוסינדה ריילי
האם עודף נרטיבים יכול להטביע את הסיפור המרכזי? ב"חדר הפרפרים" של לוסינדה ריילי, כל סיפור משנה מקבל מקום, אבל חלקם לא מצדיק את נוכחותם. הסיפור של פוזי מונטגיו, אישה בגיל 70 שמגלה את הסודות שנסתרו ממנה כל חייה, טובע בין סיפורים מיותרים. ריילי מצליחה לפתח דמות נוגעת ללב, אך לא נותנת לה את ההזדמנות להתפתח.

⛪ הנזירה והנזיר – קדושה מצוחצחת, אמונה מתמסחרת
אצל צ’וסר, הכנסייה לא שרה מזמורים, היא נוצצת יתר על המידה.
הנזירה מתנהגת כמו ליידי מהחצר המלכותית, הנזיר צד ברבורים במקום חטאים,
ושהקדושה תמתין שנייה בצד.
במאמר החמישי של “Sivi קוראת צ’וסר” אנחנו יורדים ללב הביקורת הכי חדה של הפרולוג:
מה קורה כשהאמונה הופכת למופע יוקרה, והדת מתנהלת כמו עסק.

מעשה משעמם/ אנטון צ'כוב
מעשה משעמם הוא ספר שמסרב ללטף את הקורא. הוא לא מחפש דרמה, לא מתאמץ לרגש, ובעיקר לא מתנצל על הריקנות שהוא מציב במרכז. קראתי אותו פעמיים, ניסיתי לפגוש את ה’גדולה’ שכולם מדברים עליה, ובמקום זה מצאתי שחיקה, מבוכה מוסרית, ושאלה לא פשוטה: האם טקסט חכם חייב גם לרגש כדי להיות משמעותי?

אפריל הקסום/ אליזבת פון ארנים
ארבע נשים, טירה איטלקית, חודש אחד של שמש.
"אפריל הקסום" הוא רומן שמחליף קונפליקט בנועם, ודרמה בהפוגה אסתטית. לא ספר שמטלטל, אלא כזה שמנקה בעדינות את האבק מהחיים. חוויית ספא ספרותית, אלגנטית, וקצת קלה מדי, אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך.

🌲 השומר או איש היער: בין הסדר לחירות
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא קדושה, אלא דיוק, שקט ועבודה. אצל צ’וסר, הדרך שייכת לזה שיודע לפעול, לא לחלום.
