📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.
Jude the Obscure/ Thomas Hardy
אחד מהספרים העגומים והטראגיים שיצא לי לקרוא. ולמרות זאת אחד הספרים הטובים. ג'וד פולי, יתום הגדל אצל דודתו, חולם להיות משכיל בעיירה כרייסטמסטר. הוא מושפע מהמורה שלו מר פיליסטון שעוקר…
חיי לסריו איש טורמס/ אנונימי
הבור והמטוטלת, סיפור-הסיוט שהיה למקור-השראה בלתי-פוסק לעשרות סיפורי-בלהה וסרטי-אימים, הוא אחד מארבעה סיפורים שהקובץ מכיל….
וירג'ין ריבר/ רובין קאר
הספר תורגם בזכות הסידרה הפופולארית בנטפליקס. ממש מזל שיש את נטפליקס כי אהבתי את הספר. פחות אהבתי את הסידרה שהפסקתי לצפות בה אחרי 3 פרקים מהעונה ….
שחפים בסופה/ אינר קאורסון
בשנת 1959, בעיצומו של חורף קשה, יוצאת ספינת דייגים בניופאונדלנד למסע דייג. הים פורה והם מסיימים במהירות להעמיס את הדגה ופונים לשוב הביתה. אבל הם נתקלים בסופה קשה, שמביאה עליהם …
✍️ שאר הפוסטים
מעשה משעמם/ אנטון צ'כוב
מעשה משעמם הוא ספר שמסרב ללטף את הקורא. הוא לא מחפש דרמה, לא מתאמץ לרגש, ובעיקר לא מתנצל על הריקנות שהוא מציב במרכז. קראתי אותו פעמיים, ניסיתי לפגוש את ה’גדולה’ שכולם מדברים עליה, ובמקום זה מצאתי שחיקה, מבוכה מוסרית, ושאלה לא פשוטה: האם טקסט חכם חייב גם לרגש כדי להיות משמעותי?
אפריל הקסום/ אליזבת פון ארנים
ארבע נשים, טירה איטלקית, חודש אחד של שמש.
"אפריל הקסום" הוא רומן שמחליף קונפליקט בנועם, ודרמה בהפוגה אסתטית. לא ספר שמטלטל, אלא כזה שמנקה בעדינות את האבק מהחיים. חוויית ספא ספרותית, אלגנטית, וקצת קלה מדי, אבל לפעמים זה בדיוק מה שצריך.
🌲 השומר או איש היער: בין הסדר לחירות
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא קדושה, אלא דיוק, שקט ועבודה. אצל צ’וסר, הדרך שייכת לזה שיודע לפעול, לא לחלום.
🛡 האביר והסקוויר – אבירות בת פריחה, אבירות בת שקיעה
האבירות לא מתה. היא פשוט קמה בבוקר וגילתה שהעולם עבר לאסתטיקה, שירים ושיער מושלם.
שם פרפרים עפים/ סוזן רדפרן
רומן שמתחיל בשיברון לב ומסתיים בתחושת ריק. שם פרפרים עפים מבטיח עומק ורגש, אך נלכד בתוך סחיטה רגשית ובדמויות שאיבדו כנפיים. ספר שמבטיח פרפרים ומספק בעיקר קונפטי צבעוני.
🏇 סיפורי קנטרברי: הדמויות יוצאות לדרך, חברה שלמה על דרך אחת
כשהגשם נרגע, האנשים מופיעים.
לא מלאכים, לא קדושים, אלא חברה שלמה: אצולה מתקלפת, דת מצוחצחת מדי, והמון שמדבר סוף סוף בקול ברור.
בפרק הזה צ'וסר לא מחנך. הוא מציג.
ואנחנו נלמד דרך הקולות, לא דרך הדרשות.