השנה שמתי לב לתופעה רווחת בז'אנר הרומנטי של פרסום ספרים שהעלילה שלהם עוסקת ברומנטיקה בתקופת הכריסטמס. כשאני חושבת על התופעה הזו אני לא מצליחה לחשוב על תופעה דומה ביחס לראש …
אחרי גירושים, אובדן ודיכאון, אלי לומדת לסדר את חייה מחדש ולחזור לאהוב. רומן חכם ומרגש שמוכיח שגם בתוך כאב, יש מקום לאור.
קראתי כמעט את כל הספרים של הסופרת. כל ספר שלה הוא חגיגה לנפש ולאינטליגנציה. היא משתמשת באמצעים ספרותיים במומחיות כדי לייצר תחושה אותנטית תוך שהיא משלבת קולות ממקורות שונים כדי לספק לקורא חוויה …
בשנה האחרונה, אמזון פירסמו לפני החגים שני מקבצים של נובלות רומנטיות. המקבץ הראשון פורסם לפני חג הוולנטיין ונקרא – The Improbable Meet-Cute, קראתי את הנובלה הראשונה בסידרה ומאוד נהנתי ממנה …
בעברית, קרתן הוא אדם צר אופקים בעל השקפות המיוחסות לאנשים פרובינציאלים. המתרגמת באחרית דבר מציינת שזו החלופה שנבחרה בכדי להבליט את צרות האופקים, האנוכיות והבורות מבחירה שמאפיינת את הגיבורים…..
בשנה האחרונה, אמזון פירסמו לפני החגים שני מקבצים של נובלות רומנטיות. המקבץ הראשון פורסם לפני חג הוולנטיין ונקרא – The Improbable Meet-Cute, קראתי את הנובלה הראשונה בסידרה ומאוד נהנתי ממנה …
הרוצח האחרון בפתח תקווה הוא פחות רומן מתח ויותר מראה סדוקה של עולם הספרות הישראלי. לימור נחמיאס שולחת את קוראיה לתוך בניין אחד, מלא בשאיפות כתיבה, אגו שביר והרבה מאוד אנשים שמדמיינים את עצמם דוסטויבסקי בזמן שהם מעתיקים תיאורי נוף מ"חטא ועונשו". זה ספר על סופרים שכותבים כדי שיאהבו אותם, על מתרגם שמוכן למכור את נשמתו בשביל קרדיט, ועל שכנים שמתחילים למות בתזמון מחשיד. התעלומה כמעט שולית; התענוג האמיתי הוא באכזריות המבריקה שבה נחמיאס פותחת את בטן המעשה הספרותי.
The Fixer של ברנרד מלמוד הוא רומן שלא נותן לקורא לברוח. זה סיפור על יהודי אחד, יעקב בוק, שנקלע ללב־לבה של עלילת דם בקייב הצארית, ומגלה איך מערכת שלמה יודעת להפוך אדם לשעיר לעזאזל בשם סדר ציבורי מדומיין. זה ספר על אנטישמיות ממוסדת, על זהות שאי אפשר לקלף גם כשמאוד רוצים, ועל אדם שעומד מול שקר מוחלט ומסרב להתכופף.
מלמוד כותב את רוסיה של תחילת המאה העשרים כמו מראה עקומה של ההווה. והקורא מבין מהר: זה לא רק סיפור היסטורי. זו אזהרה.
אהבה אחת, ילדות שבורה אחת, ועולם שלם שמנסה למחוץ אותם מבפנים. כאוס הוא לא עוד רומן חברים לאוהביםם. זהו סיפור על שני ילדים שנזרקו לחיים אכזריים מדי, ועל הדרך הארוכה שבה לומדים לא רק לאהוב, אלא גם לשרוד את עצמך.
שני מרצים עניים בתחפושת של שדונים, טנדר עם נקניקייה ענקית על הגג, וסופת שלגים שמתקשה להחליט אם היא קומדיה או טרגדיה. All by My Elf מבטיח רומנטיקה חורפית ומספק בעיקר מבוכה חביבה, החלטות מפוקפקות ומעט מדי מהקסם שהז'אנר חייב לספק. נובלה בינונית שמזכירה שלפעמים לא כל מה שמגיע במקבץ חג מולד הוא מתנה.
גופה שנעלמת בשלג, עדת מעורערת, ורוצח שמסתתר בנוף קפוא. הספר השני בסדרת ברי טאגרט מוכיח שלפעמים החורף לא מכסה כלום. הוא רק מגלה את מה שמצטבר מתחת.
כשחולמים על רומנטיקה חורפית ומתעוררים בתוך תסריט פורנו זול, מבינים שמשהו השתבש. Merry Ever After מבטיח מתיקות ומקבל גסות לא מחויבת מציאות. טסה ביילי זו לא.
