חלומו של הכוזרי/ מיכה גודמן
ספרו של גודמן "הנאום האחרון של משה", היה מצויין. ספר מרתק מבחינה סוציולוגית והיסטורית. לעומתו "חלומו של הכוזרי" היה אכזבה
כל הפוסטים בדירוג
הסוכנת סוניה/ בן מקנטייר
בן מקנטייר הוא לטעמי אחד מסופרי העיון הטובים ביותר. הוא הופך את הסיפור ההיסטורי למרתק, והספרים שלו הם בעיקר סיפורי
יום אחד בדצמבר/ ג’וזי סילבר
זהו הספר השלישי של הסופרת ג'וזי סילבר שאני קוראת, והתחושה שהעונג מהקריאה מאוד תלוי במספר הספרים של הסופרת שקראת. בספר
מחתרת המסילה/ קולסון וייטהד
סיפורה של קורה, דור שלישי של עבדים שחורים באחוזת רנדל. מייבל, אימא של קורה, ברחה אל החופש והותירה אחריה את
אין סודות בחברה/ יונתן שגיב
עודד חפר, "החופרת", תחקירן בדימוס של הערוץ החיים הטובים ובלש חוקר בהתהוות, הוא הומו מוצהר עם התנהגות נשית מוחצנית (הוא
והכלה סגרה את הדלת/ רונית מטלון
סיפורה של כלה שהתחרפנה וביום החתונה החליטה לבטל את החתונה. העלילה מתרחשת כולה מבלי שישמע קולה של הכלה שתסביר את
צנצנת של לבבות/ ג’ניפר הילר
"צנצנת של לבבות" הוא מסוג הספרים שלא מאפשרים לקורא להניח אותם מהיד. האירועים והעלילה אינם מסחררים, אבל בכל פרק מתגלה
Beauty Is a Wound/ Eka Kurniawan
לספר הזה היה המון פוטנציאל. לרגע אפילו חשבתי לתת לו 5 כוכבים מנצנצים, אבל משהו קורה לו ולקורא במאמץ של
ההיפותזה של האהבה/ אלי הייזלווד
אני יכולה להבין את ההיפ הגדול מסביב לספר הזה ולמה הספר אהוב. מערכת יחסים בין פרופסור חתיך וזועף וסטודנטית מעופפת
הכוכב מעל היער, לראות אישה / שטפן צוויג, אנמארי שוורצנבך
הספרון הזה המתין לקריאתו משנת 2016. הוא נותר בין אחרוני הספרים של הוצאת תשע נשמות שטרם קראתי. כהרגל העורך של
רט ראבידו/ שרה ניי
הספרים הקודמים בסידרה, היו חמודים. היה בהם משהו קליל ונחמד וחמים. קשה לי להגיד את אותו הדבר על "רט ראבידו"
דרקונית עם לב של שוקולד/ סטפני ברג’יס
הוצאת "עוץ" מתמחה בספרי נוער וילדים, וכמו שגילי בר הילל, המייסדת של ההוצאה כותבת באתר הבית של ההוצאה: כל ספר
