
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה
סדרת הרשימות הזאת נכתבה בעקבות הכד מטנסי, ספר המאמרים של מאיר אגסי על אמנות. לא ביקשתי לכתוב ביקורת מסודרת על הספר, אלא ללכת בעקבות הדימויים שהוא פתח: ציורים, צילומים, מיצגים, אמנים ורגעים שבהם יצירת אמנות מפסיקה להיות אובייקט יפה ומתחילה לעבוד על הצופה.
זה דף על מבט. על מראות, עיניים, גוף, זמן, צבע, מלחמה, יופי, אלימות, חשיפה וזיכרון. על מה שקורה כשיצירת אמנות אינה מסתפקת בכך שנביט בה, אלא מביטה בחזרה.
כאן מרוכזות הרשימות שנכתבו במסגרת הפרויקט "כשהדימוי מסתכל בחזרה".

אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה

אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה

בציור ההולנדי של המאה השבע־עשרה, מכתב פשוט עשוי לפתוח עולם שלם של רגשות, ציפייה והיעדר.

קריאה ביקורתית בסיי טוומבלי בעקבות מאיר אגסי: על קו, שרבוט, פרשנות מוזיאלית, והתחושה הלא נעימה