ממלאת מקום/ רינת שניידובר
אמנית כושלת נמשכת לגופה הדומה לה שתי טיפות מים, ופותחת מסע פסיכולוגי בין אמנות, טירוף ותהילה. רומן מטריד שמביט בעין קרה על עולם האמנות.
אמנית כושלת נמשכת לגופה הדומה לה שתי טיפות מים, ופותחת מסע פסיכולוגי בין אמנות, טירוף ותהילה. רומן מטריד שמביט בעין קרה על עולם האמנות.
ספר חמוד ומשעשע לפרקים במיוחד הדמות הנשית טאלי פאג'ט שהתמימות הכפרית שלה מובילה לסיטואציות מצחיקות. החלום של טאלי להיות סופרת.
“The car goes where the eyes go." אני לא משתגעת על ספרים שהעלילה בהם נמסרת מזווית ראיה של בעל חיים.
קריאה קולחת וביחס לספרים אחרים של ההוצאה אפילו קיים ניסיון לעבות את העלילה בנסיבות טראגיות שיתנו עומק. אני כותבת ניסיון
בית ליד הים של דבי מקומבר הוא רומן קריא על אובדן, שיקום ואהבה חדשה לאחר אסון קשה. למרות נקודת מוצא חזקה וכמה רגעים נעימים, הדמויות נשארות שטוחות והטיפול הרגשי בסיפור אינו מעמיק כפי שאפשר היה לקוות.
העשב, רומן משפחתי צרפתי שמרגיש כמו בית כפרי מלא לחישות, דמויות דועכות, ורעל שעובר בירושה. קלוד סימון כותב בלי פרקים ובלי סדר מנחם, אבל דווקא באודיו זה הופך לקריא, כמעט מהפנט. ספר של תודעה מתפזרת, משפחה תקועה, וחקירה עיקשת של כישלון שמחלחל בין דורות.
שקיעה כפרית של יצחק בן־נר הוא קובץ סיפורים קצרים עשיר, פואטי וביקורתי, שמשרטט את חיי החברה הישראלית דרך הכפר, העיר, המלחמה, המוות והאכזבה מן הדרך. זהו ספרות עברית חזקה, לירית ומפוכחת מאוד.
בריכה עירונית של אדוה בולה הוא קובץ סיפורים חד ומדויק על החיים העירוניים בתל אביב, על זוגיות, קריירה, בדידות ואשליות קטנות שמכסות על חוסר מימוש עמוק. דרך שש דמויות וסיטואציות לא נוחות, בולה בונה ספרות חזקה, אמפתית וחסרת רחמים.
שם הספר, "איתי החיים משחק הרבה" הרתיע אותי וכמעט שלא קראתי את הספר, לולאי אייקסט העלו אותו לאפליקציית הספרים המוקלטים
סיפורים אוקראיניים של ניקולאי גוגול מציגים כבר ביצירות המוקדמות שלו את הכישרון שהפך אותו לאחד מגדולי הסאטיריקנים של הספרות הרוסית. מריבה אבסורדית בין שכנים, זוג קשישים ששוקעים יחד בזקנה, כומר שמסתבך עם מכשפה וגיבור שמסתבך עם דודתו ועם רעיון הנישואין, כולם נבנים אצל גוגול כעולם שבו בני אדם מנפחים זוטות קטנות לממדים גרוטסקיים. זה מצחיק, מוזר ולעיתים גם אפל מאוד, וכבר כאן אפשר לראות את הניצנים של גוגול הגדול.
לקט מכתבים שכתבה דליה רביקוביץ' אל מי שהיה בן זוגה ואף בעלה לפרק זמן קצר יוסף בר יוסף. אין לי
הציון של הספר מבוסס למעשה על הציון שנתתי למאמר האחרון שבו, "התלמוד והפולמוס העכשווי סביבו באוסטריה ובגרמניה" – מסה נפלא