📜 תור הקמבריון — ראשית הקריאה
אלו הם הספרים שקראתי בעשור שלפני 2013 – כשעוד לא היה סדר, קטגוריות או תיוגים. חלקם כבר נשתכחו, אחרים לא קיבלו סקירה, ורבים מהם נמצאים כאן לראשונה. זהו העמוד הגולמי של הקריאה המוקדמת שלי — תור הקמבריון האישי.
🛠️ כרגע מופיעים כאן 54 ספרים מתוך מאות. העמוד יתעדכן בהדרגה.
📗 הספרים שבלטו מתוך הערפל
מכל מאות הקריאות הראשונות, אלה הספרים שלא שכחתי — גם אם לא תמיד ידעתי להסביר למה.
📗 הספרים שבלטו מתוך הערפל
מכל מאות הקריאות הראשונות, אלה הספרים שלא שכחתי — גם אם לא תמיד ידעתי להסביר למה.
אישה בברלין/ אלמונית
אישה בברלין הוא יומן מטלטל וצלול על הימים שבהם גרמניה הנאצית קרסה והנשים בברלין נשארו
עדיין אליס/ ליסה ג'נובה
לא בכדי אליס מוטרדת מהעובדה שהיא לא זוכרת איך קוראים לדברים ובעיקר שהיא לא זוכרת
גזר דין וסיפורים אחרים/ פרנץ קפקא
מבחר מסיפוריו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שיצירותיו מבטאות את אי-הוודאות הקיומית של
המלכה האדומה/ פליפה גרגורי
מסע סוחף אל לב מלחמות השושנים דרך עיניה של אישה אחת נחושה: מרגרט ביופורט. אישה
📌 שאר הפוסטים
יש ואין/ ארנסט המינגוויי
יש ואין של ארנסט המינגוויי הוא רומן מריר על אדם שנאבק להחזיק את הראש מעל
חגיגה נודדת/ ארנסט המינגוויי
חגיגה נודדת של ארנסט המינגוויי הוא ספר זיכרונות על פריז, עוני, כתיבה ואהבה, אבל גם
על העיוורון/ ז'וזה סאראמאגו
על העיוורון הוא לא רק רומן על מגפה מסתורית של עיוורון לבן. זה ספר על
A Visit from the Goon Squad/ Jennifer Egan
A visit from the Goon Squad, מאת ג'ניפר איגן זכה בפוליצר לשנת 2011. בעברית Goon
Fire Watch / Connie Willis
הקדמה – אחרי כל ההמלצות שקראתי לגבי ספרים של קוני ויליס ובמיוחד לגבי "המשכוכית" האלמותי
הימנון הקרב של אמא נמרה/ איימי צ'ואה
בינואר השנה, נפל דבר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. עולם האימהות עובר טלטלה קשה עד כדי
בל קנטו/ אן פאצ'ט
חגיגת יום הולדת לאיש עסקים יפני במדינה דרום אמריקאית עלומה הופכת בן רגע לתקרית ביטחונית
רצח בדרך בית לחם/ בתיה גור
"רצח בדרך בית לחם" מאת בתיה גור הוא ספר שמצליח להותיר אותי עם תחושות מעורבות,
מוזיקה פופולרית מויטולה/ מיקאל ניאמי
מאטי וחברו השתקן נילה גדלים בויטולה, עיירה קטנה בצפון הרחוק של שוודיה. הימים הם ימי
הימנון ללייבוביץ/ וולטר מ מילר הבן
הימנון ללייבוביץ מאת וולטר מ. מילר הבן הוא אחד הרומנים הפוסט־אפוקליפטיים המדכאים והמעניינים שקראתי: עולם
Curriculum Vitae/ יואל הופמן
ספר לירי קצר ומרהיב שבו יואל הופמן כותב את קורות חייו כמו שיר מתמשך. מילים
רפליקה אובססיבית, עיונים ביצירות אמנות בעקבות מאיר אגסי
אנדי וורהול הבין את תרבות הצריכה טוב מדי: איך דימוי נעשה מוצר, איך מוות נעשה