📜 תור הקמבריון — ראשית הקריאה
אלו הם הספרים שקראתי בעשור שלפני 2013 – כשעוד לא היה סדר, קטגוריות או תיוגים. חלקם כבר נשתכחו, אחרים לא קיבלו סקירה, ורבים מהם נמצאים כאן לראשונה. זהו העמוד הגולמי של הקריאה המוקדמת שלי — תור הקמבריון האישי.
🛠️ כרגע מופיעים כאן 54 ספרים מתוך מאות. העמוד יתעדכן בהדרגה.
📗 הספרים שבלטו מתוך הערפל
מכל מאות הקריאות הראשונות, אלה הספרים שלא שכחתי — גם אם לא תמיד ידעתי להסביר למה.
📗 הספרים שבלטו מתוך הערפל
מכל מאות הקריאות הראשונות, אלה הספרים שלא שכחתי — גם אם לא תמיד ידעתי להסביר למה.

אסכולה ישנה /טוביאס וולף
אסכולה ישנה של טוביאס וולף הוא רומן חניכה חד, שנון ורגיש, על תלמיד מלגאי בפנימייה

מט ילדים/ בלה שייר
את "מט ילדים" קראתי כשיצא לאור בשנת 2011. כבר אז התפעמתי מהכתיבה ומהיכולת של הסופרת

לבי הפצוע/ מרטין דרי
שוו לעצמכם עולם בו גילתם במקרה אוצר בלום של מכתבים המתעד את הדרך שהובילה את

אירופיאנה/ פטריק אוז'דניק
לסכם ספר שב- 155 עמודים קצרים ודחוסים מתאר את עלייתה ונפילתה של המאה ה-
📌 שאר הפוסטים

ביום שהמוסיקה מתה/ אופיר טושה גפלה
לו הייתה לכם אפשרות לדעת את היום המדוייק שבו תמותו האם הייתם בוחרים לדעת אותו?

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם/ יונס יונסון
זהו סיפורו של אלן קרלסון, שאמור לסיים את חיו בבית אבות. אבל, לחיים יש תוכניות

חדר הזכוכית/ סיימון מאואר
ויקטור וליזל לנדאואר מתחתנים בשנת 1929. הוא יהודי, היא גרמניה, שניהם מבוססים כלכלית (עשירים זה

ג'ק המרטש – דיוקן של רוצח/ פטרישה קורנוול
בשלהי המאה ה- 19 הכה ברובע האיסט סייד של לונדון מרצח פסיכופט. הוא ריטש נשים

ביקור חולים עם אוסקר/ דייוויד דוזה
סיפור אמיתי ומרגש על חתול בשם אוסקר, שחי בבית אבות ומלווה חולים בשעותיהם האחרונות. ד"ר

התחתנתי עם קומוניסט/ פיליפ רות
בדברי הימים האמריקאים ישנן תקופות שחורות, אחת מהן היא תקופת המקארתיזם. מקארתיזם הוא כינוי לתקופה

אוי אלוהים/ ענת גוב
אוי אלוהים של ענת גוב לוקח שאלה תיאולוגית כבדה, איפה אלוהים כשבאמת צריך אותו, והופך

כלאדם/ פיליפ רות
כלאדם של פיליפ רות הוא רומן קצר, חד ואכזרי על מה שהגוף עושה לאדם כשהזמן

כופר נפשו של הצ'יף האדום/ או. הנרי
כופר נפשו של הצ'יף האדום הוא מסוג הספרים שגורמים לקורא לתהות איך בדיוק פספס סופר

השם של העולם/ דניס ג'ונסון
השם של העולם של דניס ג'ונסון הוא נובלה חידתית ומעורפלת על אבל, בדידות ותודעה שמתפרקת

ואז הגענו לסוף / ג'ושוע פריס
ואז הגענו לסוף של ג'ושוע פריס מתחיל כסאטירה משרדית מבריקה, מצחיקה ומדויקת להפליא על פחד,

גן עדן/ ארנסט המינגוויי
גן עדן של ארנסט המינגוויי נראה תחילה כמו פנטזיה של חוף, אלכוהול, עושר ותשוקה, אבל
