📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.
ג'יין האלמונית / ויקטוריה הלן סטון
הכריכה האחורית של הספר לא עושה איתו חסד. ספר ממש מגניב עם דמות ראשית, די שרוטה אבל ניתן להרגיש סוג של הזדהות איתה ועם המניעים שלה, לא שזה הופך אותם….
הרפתקאותיו של האקלברי פין (הספר המוער)/ מארק טוויין
האקלברי פין בורח מאב מתעלל, ג'ים בורח מהעבדות וביחד הם שטים על נהר המיסיסיפי, במסע שמשלב הומור, כאב והתפכחות. ספר נועז, מצחיק ונוגע ללב, שמתחת לפני המים שלו מסתתרת אמירה אנושית חזקה…
שחפים בסופה/ אינר קאורסון
בשנת 1959, בעיצומו של חורף קשה, יוצאת ספינת דייגים בניופאונדלנד למסע דייג. הים פורה והם מסיימים במהירות להעמיס את הדגה ופונים לשוב הביתה. אבל הם נתקלים בסופה קשה, שמביאה עליהם …
החברה הגאונה/ אלנה פרנטה
הספר הראשון בסידרת הרומנים הנפוליטניים כבש אותי לחלוטין: סיפור התבגרות, יריבות וקסם ייחודי ….
✍️ שאר הפוסטים
שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי/ ג'ואנה קנון
רומן מותח ונוגע ללב על פלורנס בת ה־84, המתמודדת עם דמנציה וחושפת סודות מן העבר יחד עם חברתה אלזי. ספר על זקנה, בדידות וכוח הידידות…
מתרסקים/ ק. ברומברג
למעשה הספר הזה חותם את מה שהיה אמור להיות הטרילוגיה. הסופרת מספקת בו סגירה עם מבט לעתיד של קולטון וריילי. כמובן שזה ה ever after…
מתודלקים/ ק. ברומברג
הספר השני בסידרה, גם נופל לתבנית הז'אנר: אנו מגלים על עברו המיוסר והרווי התעללויות של גיבורנו השרוט עד עמקי נשמתו הדואבת. בין גילוי אחד לשני…
מונעים/ ק. ברומברג
בספר הזה (ואני משערת שבכל הסידרה של הספרים הזו) ישנם את המאפיינים הקלאסיים של הז'אנר: שתי נפשות שרוטות שהחיים כיפכפו אותם כראוי….
והיום איננו כלה /צ'ינגיס אייטמטוב
רביעית רוזנדורף היא רביעית כלי קשת שהקים קורט רוזנדורף, כנר מחונן שנאלץ לעזוב את גרמניה בשנת 1936, לאחר שפוטר מהתזמורת עם עליית היטלר לשלטון. רוזנדורף, בן לאליטה יהודית גרמנית …
הצוואה/ קריסטן אשלי
עוד ספר קולח מבית קריסטן אשלי. הוא היה פחות מרגש מ"ההימור" שבו במרכז הספר ישנו קטע עצוב להפליא וכתוב היטב. אבל הצליח להפתיע אותי ….