📙 ספרים שקראתי בתרגום
מתווכים, אבל מדויקים. לפעמים דווקא התרגום פתח בי שערים שלא ידעתי לפתוח לבד. כאן נאספים ספרים שהגיעו אליי דרך שפות אחרות ושרדו את המעבר.
תרגום הוא סוג של קסם: שפה אחת לוחשת, ואחרת עונה לה.כאן תמצאו סקירות שלי על ספרות מרחבי העולם. רומנים שצמחו בשפות אחרות, ותורגמו בכדי לקרב אותם לקוראת הישראלית. לפעמים המרחק התרבותי שופך אור דווקא על המקום הכי פנימי.
להתנגד לפיתוי/ קיי.סי.לין
הסידרה עוסקת ב 4 חברים, אחד שוטר (קופר) ושלושה שהתגייסו לאריות הים, יחידת עלית בצבא האמריקאי. הסידרה מתארת את בקורותיהם לאחר שיצאו כצוות לשרת בעיראק…
חיסול/ אימרה קרטס
אימרה קרטס, ניצול שואה ושרד את מחנה אושוויץ. ספריו שתורגמו לעברית עוסקים בתקופת השואה, ובהישרדות תחת שלטון משטרים טוטליטריים. …
לעשות פרצופים/ איימי הרמון
הספר הראשון מאת איימי הרמון שתורגם לעברית היה "החוקים של מוזס" הקדים לו מסע יח"צ חסר תקדים בתולדות הז'אנר. כל כך חסר תקדים שעזבתי בצד את….
משחק חוץ/ סילביה הרמון
"משחק חוץ" הוא הספר השני בדואט שהחל עם "משחק ידידות", והוא ממשיך את סיפורם של קליי ובלו, שני חברי ילדות שהפכו לזוג, אך מוצאים את עצמם לכודים בין אהבתם לבין מציאות מורכבת …
✍️ שאר הפוסטים
דוקטור מריגולד/ צ'רלס דיקנס
„דוקטור מריגולד” של דיקנס הוא נובלה קטנה על חסדים קטנים, ועל משפחה שנבנית בלי ביולוגיה ובלי נאומים.
ככה החיים יפים/ אוליביה בורדו
ככה החיים יפים הוא רומן חד ורגיש על משפחה שמתפרקת לאט. בין אהבה, טירוף וילד אחד שמנסה להבין מהו נורמלי כשכל מה שסביבו איננו.
אינקץ/ מרישה פסל
אינקץ מאת מרישה פסל הוא רומן מסתורין מבריק שמשלב לופ בזמן, מתח פסיכולוגי והומור שנון. חמישה חברים נלכדים ביום שחוזר על עצמו שוב ושוב, עד שיצליחו להתמודד עם עברם ועם האמת על מותו של ג'ים. ספר אינטיליגנטי, מצחיק ומעורר מחשבה.
בניניה מקיאוולי/ שרלוט פרקינס גילמן
בניניה מקיאוולי הוא ספר קטן על ילדה גדולה מן החיים, שמוצאת דרך להפוך את הכאב לכלי עבודה.
שמונה עשרה/ ג'וליה האס
שמונה עשרה, רומן שמתחפש להתבגרות “מבוססת מציאות” ומקבל פטור מאחריות. נערה בת 18, מורה מבוגר בעשור, וקשר שנבנה לא על היכרות אלא על שליטה, שתיקות, וסצנות שמחליפות עלילה. במקום סיפור של הצלה קיבלתי מדרון של דגלים אדומים.
לא רצויה/ ספרון איי. קנט
רומן שחור שמרחף בין גאונות לסטייה. לא רצויה הוא ספר שמושך אותך פנימה כמו תאונה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים: שתי נפשות מעוקמות, אובססיה שהופכת לשפה, וכתיבה חדה שמפחידה בדיוק מפני שהיא עובדת.