מסמך פרידה אינטימי וכואב של בת מאביה הדועך, שבו נפרשת הזיקנה על שלל פניה: הגוף הבוגד, המח המתרוקן, והמשפחה שנאלצת להתמודד עם ההיפוך הבלתי נמנע של התפקידים…
בין העולם וביני הוא מכתב של אב לבן, אבל בפועל זה כתב אישום נגד חלום. לא חלום אישי, אלא החלום האמריקאי עצמו, זה שמבטיח חירות, שוויון וביטחון, ובונה אותם על גוף אחד שמותר לפגוע בו.
טא־נהסי קואטס לא כותב על גזענות כמושג. הוא כותב על הגוף. על גוף שחור שחי בידיעה ברורה: הוא חשוף, הוא פגיע, והוא לעולם לא מוגן באמת.
זה ספר שמסרב לנחם, מסרב להציע תקווה מזויפת, ומסרב לשתף פעולה עם הכוונות הטובות של מי שמעדיפים לא לדעת.
סלביה פלאת התאבדה בפברואר 1963. כחודש לאחר התאבדותה התפרסם הרומאן היחידי שכתבה בחייה "פעמון הזכוכית". הספר התפרסם תחת הפסבדונים "ויקטוריה לוקאס" ומאוחר יותר בשמה האמיתי. …
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא רומנטיקה בסגנון הוליווד, אלא ניצול, אלימות והפקרה. קולן של נשים שמבקשות לשרוד והאשמה שמוטלת על חברה שמעדיפה להסיט מבט…
