ופתאום בוקר/ נעמה דעי
ספר הביכורים של נעמה דעי, "צערו העתיק של הירח", היה מפעים. כמו שכתבתי בזמנו, אחד הספרים הטובים שקראתי. עלילתו נבנית על היכולת של הגרעין המשפחתי, להתאחד בעתות משבר ולצמוח מהן…
ספר הביכורים של נעמה דעי, "צערו העתיק של הירח", היה מפעים. כמו שכתבתי בזמנו, אחד הספרים הטובים שקראתי. עלילתו נבנית על היכולת של הגרעין המשפחתי, להתאחד בעתות משבר ולצמוח מהן…
צחי פרבר הוא מאייר, אוצר, ואמן קומיקס מוערך. ספרו הראשון "אבנים" היה מועמד לפרס ספיר, ומאחר ואנחנו בזמנים שבהם מתפרסמות הרשימות לפרס ספיר החלטתי לקדם אותו ולקרוא אותו. מה גם …..
בין היסטוריה לקבלה, בין חזון לאפלה: מסכת תהום של איל חיות־מן עוקב אחר חייו של אלישע בן אבויה, "האחר", בדמות דרמטית שנעה בין אמונה לכפירה. ספר על חלומות נבואה, משבר זהות, ושאלת הכוח של המיסטיקה היהודית אחרי חורבן הבית.
ה-פליאדות היו שבע אחיות נימפות שליוו את אלת הצייד ארטמיס. הן היו כה קסומות ורבות חן ש – 3 מ- 12 האלים האולימפיים ניהלו איתן פרשיות אהבים והביאו …
לא בכדי הספר היה מועמד לפרס ספיר, סיגנון הכתיבה, אף על פי שיש בו משהו מזרם התודעה, עדין רק נושק לו ומצליח באופן הזה להיות מלא עומק ורגש….
קראתי את הספר פעמיים. בפעם הראשונה במהלך שנת 2017. בפעם השניה בשנת 2021. הספר הוא אוסף של סיפורים קצרים והוא זכה בפרס ספיר לשנת 2023….
הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים וגם בפרס גפן. שני פרסים ראויים. יסלחו לי המכובדים שבחרו בספר הזה, אבל לי לא ברור מה עבר במוחם כשהחליטו להעניק לסופר את הפרס …
הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים. העלילה עוקבת אחרי חמש דמויות משכונה בירושלים, ביום אחד ביולי 1969, עם המראת החללית אפולו לירח…
אהבתי את "קילומטר ויומים לפני השקיעה" שהיה סוחף, מעניין ועם דמות בלש מיוחדת. לכן, כאשר גיליתי שהסופר כתב עוד ספר שבמרכזו אליש בן זקן, לא היססתי לקרוא אותו …
סיפור חייהם של תושבי עיירה ערבית בצפון שמתחיל עם העלמה של דוניא. דוניא היא בחורה צעירה שחשה חוסר סיפוק מחייה ומהתכתיבים החברתיים והתרבותיים שנכפים עליה. כאשר היא נעלמת, מתחילה סחרחרה…
"עשר אגורות" מאת לאוניד פקרובסקי הוא אסופת סיפורים נפלאה, שנכתבה בכישרון נדיר ובחיוניות כובשת. עבורי, פקרובסקי הוא גילוי מרענן, מענג ומלא השראה. פקרובסקי, המשמש כשוער בבניין ברחוב דובנוב בתל אביב…
כבר בעבר טענתי שהספרים שכותב ברדוגו הם לא כוס התה שלי. דמויות שוליים שמתבוססות בסחי וברפש של החיים ולא בחמלה או באמפטיה, אלא באור הבוהק והמכוער שמבליט את כל הקמטים…