האם עודף נרטיבים יכול להטביע את הסיפור המרכזי? ב"חדר הפרפרים" של לוסינדה ריילי, כל סיפור משנה מקבל מקום, אבל חלקם לא מצדיק את נוכחותם. הסיפור של פוזי מונטגיו, אישה בגיל 70 שמגלה את הסודות שנסתרו ממנה כל חייה, טובע בין סיפורים מיותרים. ריילי מצליחה לפתח דמות נוגעת ללב, אך לא נותנת לה את ההזדמנות להתפתח.
ככה זה מתחיל: מטפל צעיר, אישה מבוגרת, וזיכרון שלא מפסיק לבעור. פראנקי, עוד סיפור מסחרר מאת גרהם נורטון …
סיפור על אלמנה, צעיר תועה ותמנון פאסיפי חכם במיוחד. שלבי ון פלט טווה רומן עדין, מרגש ושנון על בדידות, שייכות והיכולת להרגיש גם מבעד לזכוכית.
נעמי חזרה מארה"ב לאחר כמעט עשור ויחד עם חברתה דריה הן מחליטות לפתוח מעון יום למבוגרים שסובלים מדמנציה ובדידות. הן שוכרות את הבית שממוקם ברימון 7 והופכות אותו…
