כל הפוסטים במקור

אני אמביוולנטית לגבי הספרים של גרוסמן. את חלקם אני אוהבת, ביחוד את ספרי הנוער שכתב כמו לדוגמא "מישהו לרוץ איתו"

מאוד הסתקרנתי מהפרק הראשון של הספר, חשבתי אולי היא יצירה ארס פואטית. אבל, אני לא חושבת שהבנתי עד הסוף

יום אחד בחזרה מהצבא לחגוג לאביה את יום הולדתו, היא רואה 2 ביריונים מאיימים עליו במשרד. ליבי הנסערת, עוקבת אחריהם

המשך עלילותיו של הבלש עודד חפר, המכונה ה"החופרת", כינוי שדבק בו עוד בימי התיכון בשל עיסוקו ברכילות ודברת. הספר השני

הידרומניה הוא ספר מוזר חציו תעלומה שמתפענחת במהלך הספר וחלקו חזון אוקליפטי של ישראל בשנת 2065, ככזה הוא סוג של

הספר מורכב מ 4 סיפורים קצרים. בסה"כ נתתי לספר 4 כוכבים בעיקר בגלל הסיפור הראשון שהיה סיפור יוצא דופן, יפיפה.

הספר עוסק באליאנה דוידוב, שבמקצועה חוקרת ציפורים ( למעשה דר לאורניתולוגיה), שחוזרת לביתה בתל אביב אחרי מסע בהודו...

מיכאלה נמצאת בנקודת משבר בחייה. היא סמנכל בערוץ מסחרי על סף קריסה. היא מעלה תוכנית ריאליטי של ילדים שרים וילדה

וזה החלק היפה ביותר בספר הזה שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל שיורד לטמיון בגלל המון דברים, אבל בעיקר בגלל

זה לא ספר בלשים סטנדרטי. רומן בלשי, במרכזו עומדת דמותו של בלש מלנכולי , אברהם אברהם, פקד במשטרת חולון. הראשון

לאחר סיכסוך משפחתי, עוזב האדמו"ר מאוסטילה, יעקב יצחק הלוי הורביץ, את חסידות בורו פארק ועולה לארץ. פה הוא מקים בבני ברק חצר

קראתי את הספר פעמיים. פעם כשהוא יצא לאור, בפעם השניה אחרי שקראתי את ספרה השני "על גופתי המתה" כדי להיזכר