אי טרופי, מלך, בת יפה וכמות סרחי משפטים מתחכמים שיכולה להטביע אפילו את דג הזהב מגשים המשאלות…
רומן דרום־אמריקאי שמבריק טכנית אך מתפורר רגשית. תודה של פבלו קצ'אז'יאן מוכיח שחדשנות צורנית לא תמיד שווה חוויה אנושית או קריאה מרגשת.
The Perfect Dress מאת Carolyn Brown מתחיל מרעיון יפה: שלוש חברות בעיירה קטנה בטקסס מקימות חנות שמלות כלה לנשים במידות פלאס־סייז. על הנייר, זה חומר מושלם לרומן מחמם לב על חברות, גוף, אהבה והתחלות חדשות.
רומן שמתחפש לדילמה מוסרית, ונשאר עם כריכה יפה וחורים בעלילה.
מרוץ אמנותי מציע עלילה רומנטית עם פוטנציאל: אחוזה מבודדת בפורטוגל, ציור מסתורי, אישה שמגיעה לשחזר אותו וגבר פצוע שמתבודד מן העולם. אבל תרגום קלוקל וקפיצות עלילתיות פוגעים בקריאה ומחלישים את הספר.
Remembering Roth הוא מחווה קצרה מאת ג'יימס אטלס לפיליפ רות, אך בפורמט האודיו שלה היא כמעט אינה עובדת. הקריינות המשובשת והדיקציה הלא ברורה הופכות את ההאזנה למאמץ מתסכל, עד שקשה בכלל להעריך את התוכן עצמו.
סקירה על התנ״ך של אמא מאת ורדה הורביץ, רומן על אישה המחפשת את אחיה שחזר בתשובה ונעלם, אך מתפזר לשברי זיכרונות, סיפורי עבר ועלילה לא ממוקדת.
חטאים והפרעות קלות מבטיח רומן מריר על זוגיות, בגידה ומשברים משפחתיים, אבל הקריאה בו הפכה למעיקה. הדמויות לא מעוררות עניין או חמלה, הכתיבה צפופה מדי, והספר כולו נשאר מבחינתי מיותר ומאכזב.
שמונה עשרה, רומן שמתחפש להתבגרות “מבוססת מציאות” ומקבל פטור מאחריות. נערה בת 18, מורה מבוגר בעשור, וקשר שנבנה לא על היכרות אלא על שליטה, שתיקות, וסצנות שמחליפות עלילה. במקום סיפור של הצלה קיבלתי מדרון של דגלים אדומים.
