The Witness של נורה רוברטס הוא מותחן רומנטי מהסוג שלא מנסה למוטט את מערכת העצבים של הקורא, אלא פשוט לספר סיפור טוב, קצבי ומהנה. עם גיבורה יוצאת דופן, גיבור שובה לב וקריינות מעולה באודיו, זה ספר שלא ממציא שום ז'אנר מחדש, אבל בהחלט יודע איך לגרום ל־500 עמודים לעוף.
אשה בורחת מבשורה הוא רומן עם גרעין רגשי חזק מאוד: אם שמנסה לברוח מן האפשרות שבנה ימות. דויד גרוסמן בונה כאן מסע טעון של זיכרון, פחד, מלחמה ואהבה, אך לצד הרגעים החזקים הספר סובל מחזרות, מריחה ודמויות שהולכות ומאבדות אמינות ככל שהוא מתארך.
המשך קורותיהן של ליידי הארדקאסל המרגלת בדימוס, והעוזרת הנאמנה שלה פלו. אנגליה, 1909. הריאנוע בחיתוליו. קבוצת שחקני ריאנוע מתארחת בכפר וליידי הראדקאסל יחד עם פלו מארחות את הקבוצה באחוזה…
מחר ניסע ללונה פארק של אילנה ברנשטיין עוסק באם חד־הורית על סף שבירה נפשית וכלכלית, ובשני ילדים שנאלצים לשרוד כמעט בלי הורה מתפקד. למרות כתיבה טכנית חזקה ורעיון פתיחה אפקטיבי, הספר נשחק תחת מונולוג חזרתי ומעיק, ואינו מצליח להפוך את אי הנוחות לעוצמה ספרותית ממשית.
Of Human Bondage הוא רומן חניכה רחב יריעה על חייו של פיליפ קארי, אך לב הספר נמצא דווקא במערכת היחסים ההרסנית שלו עם מילדרד. סומרסט מוהם כותב כאן על אובססיה, נדיבות שנענית באכזריות, והשפלות חוזרות שמאלצות את גיבורו להתפכח רק אחרי שאיבד כמעט הכול.
הרעיון בבסיס הספר מעניין אבל היישום כל כך גרוע, מרושל ומשעמם שאין שום סיבה שאמליץ על הספר הזה. סיימתי אותו
ספר בינוני שהציון שלו נע בין 2.5 ל- 3 כוכבים ובכלל לא ברור לי ההייפ סביבו. אליס, בת ה- 30,
סיפור מסתורין מעניין שבנוי בצורה מרתקת ושואב לתוך העלילה הבנויה משלושה צירי זמן ושלושה זוגות שונים השזורים זה בחיי זה
ספר מעולה, שאילולי הסוף שלו היה מקבל אצלי 5 כוכבים מנצנצים. אבל הסופרת, איכשהו מצליחה לפספס בעמודים האחרונים של הספר
חביב. אולי בגלל שזה לא רומאן באורך מלא הכל נראה לי חפוז. הרעיון חמוד ביותר. כריסטין שמתייאשת מדייטים שמארגנים לה
Lucky Suit (The Guys Who Got Away, #6)/ Lauren Blakely Read Post »
חביב, אבל לא יותר מזה וביחס לספרים אחרים של הסופרת מאכזב למרות שהדמות של איאן פשוט מקסימה. איאן וסם מכירים
חברות של שלוש שנים, מתח מיני שלא נותן מנוח, ותחרות פרועה בבית הספר שמאיימת לפוצץ הכול. Not So Nice Guy מבטיח רומ-קום לוהט..
