כשהקווטרבק הפרוע פוגש את שדכנית הדרום, הניצוצות עפים גבוה יותר מהטאצ'דאון שלו. “חוקי אירוסים” מתחיל בצעד כושל, אבל מתעורר לחיים בדיוק כשהלב כבר מוותר. לא עמוק, לא חכם, אבל יודע להעביר זמן עם חיוך.
גופה שנעלמת בשלג, עדת מעורערת, ורוצח שמסתתר בנוף קפוא. הספר השני בסדרת ברי טאגרט מוכיח שלפעמים החורף לא מכסה כלום. הוא רק מגלה את מה שמצטבר מתחת.
סיפורים קצרים כמו מטח ירייות לאור הירח. מתוקים לרגע, נשכחים רגע אחרי. אוסף שמבטיח טוויסט, אבל מגלה שהפתעה שנשנית הופכת לשגרה.
כשחולמים על רומנטיקה חורפית ומתעוררים בתוך תסריט פורנו זול, מבינים שמשהו השתבש. Merry Ever After מבטיח מתיקות ומקבל גסות לא מחויבת מציאות. טסה ביילי זו לא.
אב שמחפש בת אבודה, רוצח אחד יותר מדי, וטוויסטים שקופצים כמו קפיצים משומנים. הבריחה הוא הרלן קובן בצורתו היעילה ביותר: מתח מהיר, משפחה מתפוררת, ומניפולציות גנטיות שלא מפותחות עד הסוף. ספר שאוכלים בישיבה אחת, ושוכחים רק למחרת.
סערת שלג, מחבת מושאלת, ושני אנשים שמדקלמים שוב את אותו ריקוד של אי־תקשורת. Cruel Winter with You היא אלי הייזלווד קלאסית: מתוקה, צפויה, ולחלוטין לא מפתיעה את מי שכבר מכיר את הטריקים שלה. נובלה חביבה, אבל לא יותר מזה.
אי מבודד, מלון יוקרתי, ושחקנית יפהפייה שמבעירה את כל הגברים ואת קנאת הנשים, עד שמישהו מחליט לשים לזה סוף. רעה תחת השמש הוא כריסטי בשיא המרושע והאלגנטי שלה: דינמיקה חברתית מתוחה, דמויות שמסתירות יותר משהן מגלות, ורצח שנולד ישירות מהיצרים שאנשים מנומסים מעדיפים שלא להודות בהם.
סאגה הודית בת כמעט שמונה מאות עמודים שמבטיחה עומק היסטורי ומקבלת בעיקר עומס. The Covenant of Water מתפרש על פני דורות, דתות ומחלות, אבל נופל בין הפשטנות לריבוי־יתר. זה ספר שרוצה להיות נהר קודר וסוחף, ובפועל מרגיש יותר כמו הצפה ספרותית ללא מוצא.
ריג’נסי זה יין ישן בבקבוק חדש. אפרודיטה והדוכס מבטיח סיפור אהבה נוצץ, אבל מגיש לקוראת חיקוי חיוור של ז’אנר שאיבד את הקסם שלו. שמות בלתי אפשריים, תקינות פוליטית נלעגת והעדר בעוררות רגשית הופכים את הרומן הזה לחוויה שמרגישה יותר כמו חיקוי בידורי מאולץ ופחות כמו תשוקה על הדף.
שלוש פרופסוריות בדימוס, קצת אלכוהול, הרבה מרירות, ותוכנית נקמה שלא יודעת אם היא קומדיה או טרגדיה אקדמית. Cut and Thirst הוא סיפור קצר שמבטיח עקיצה אטוודית, אבל נפתח באי־סדר ומסתיים בחיוך עקום.
ג'יימס ג'וייס עוד לא השתגע לגמרי, אבל כבר מחמם מנועים. דיוקן האמן כאיש צעיר מציג את סטיבן דדלוס לפני שהפך למבוך תודעה בלתי מפוענח, ומשרטט את לידתו של אמן שמנסה לברוח מאירלנד, מהקתוליות ומהצל של עצמו. ספר שמחזיק רגעי יופי נדירים, לצד קטעים שמזכירים למה זרם תודעה הוא לא ספורט לכל אחד.
חנות וידאו ישנה, פגישה שבועית, ונובלה שלא יודעת להחליט אם היא רוצה להיות תעלומה או רומנטיקה. A Classic Case מנסה לבנות מתח, אבל נתקעת בחטטנות חביבה. תוצאה פושרת שמסמנת יותר מכפי שהיא נותנת.
