🌅 2019, בין הדמיון למציאות 🌅
ספרים שקראתי בשנת 2019 נסבו סביב תקוות תלויות וחלומות שנראו בהישג יד. רגע לפני שהעשור נחתם והעולם עצר את נשימתו, אלה הספרים שהדליקו את הדמיון, גישרו על פערים שבין לב ללב, וליוו את הקריאה בעונג וברצון לעוד.
🌸 הלב שלי לשנה הזו
לאו דווקא הספרים הכי טובים, אבל אלה שאי אפשר היה להוציא לי מהראש או מהשיחה.
לחזרה לכל השנים, עברו אל עמוד השנים.
🌸 הלב שלי לשנה הזו
לאו דווקא הספרים הכי טובים, אבל אלה שאי אפשר היה להוציא לי מהראש או מהשיחה.
לחזרה לכל השנים, עברו אל עמוד השנים.
סקרלט / מריסה מאייר
סקרלט מאת מריסה מאייר הוא בדיוק מה שקיוויתי שהספר השני בסדרה יהיה: מהיר יותר, כיפי יותר, חד יותר, ובעיקר הרבה פחות מעורר מרמרת מהספר הראשון. מאייר לוקחת את כיפה אדומה, הופכת אותה לחוואית צרפתייה עקשנית בשם סקרלט, מצמידה לה לוחם זירה מסוכן בשם וולף, ומשלבת אותם עם סינדר ות׳ורן במנוסה אחת גדולה. יש כאן קצב, אירוניה, כימיה, כוח נשי, והרבה מאוד “עוד פרק אחד ודי”, השקר הספרותי העתיק ביותר אחרי “הסדרה הזאת בטח תיסגר מהר”.
הרשת של אליס/ קייט קווין
מרגלת אמיצה, רשת מחתרתית ונערה שמחפשת תשובות אחרי המלחמה. סיפור על נשים שלחמו בצללים והשאירו חותם שנמחק מהזיכרון עד עכשיו.
אל תעזוב/ הרלן קובן
אל תעזוב של הרלן קובן הוא מותחן זורם ומהנה על עבר שלא נסגר, גופה חדשה וסודות ישנים שחוזרים אל פני השטח. דרך דמותו של נאפ דיומא, גיבור חביב עם חוש צדק אובססיבי, קובן בונה ספר מתח יעיל מאוד שגם אם אינו מושלם, בהחלט יודע להחזיק את הקורא.
מדעי הרוח/ פבלו דה סנטיס
פקולטה מתפוררת, סופר שנעלם, כתב יד שאיש אינו יודע אם הוא אמיתי, ופרופסורים שמנהלים מלחמה אקדמית חסרת מעצורים. מדעי הרוח הוא רומן משעשע, אפל ופיקרסקי על אובססיה ספרותית שהולכת ומאבדת שליטה.
✍️ כל שאר הספרים שקראו לי בדרך
שבע אימהות/ יוכי ברנדס
יוכי ברנדס לוקחת את סיפורי התנ״ך, הופכת אותם מצד לצד, ומחזירה לנשים התנכיות את הקול שנגנב מהן. לא תמיד מדויק, לא תמיד אקדמי, אבל מרענן בצורה שמכריחה לחשוב מחדש על הכול.
The Witness/ Nora Roberts
The Witness של נורה רוברטס הוא מותחן רומנטי מהסוג שלא מנסה למוטט את מערכת העצבים של הקורא, אלא פשוט לספר סיפור טוב, קצבי ומהנה. עם גיבורה יוצאת דופן, גיבור שובה לב וקריינות מעולה באודיו, זה ספר שלא ממציא שום ז'אנר מחדש, אבל בהחלט יודע איך לגרום ל־500 עמודים לעוף.
אשה בורחת מבשורה/ דויד גרוסמן
אשה בורחת מבשורה הוא רומן עם גרעין רגשי חזק מאוד: אם שמנסה לברוח מן האפשרות שבנה ימות. דויד גרוסמן בונה כאן מסע טעון של זיכרון, פחד, מלחמה ואהבה, אך לצד הרגעים החזקים הספר סובל מחזרות, מריחה ודמויות שהולכות ומאבדות אמינות ככל שהוא מתארך.
A Picture of Murder/ T.E. Kinsey
המשך קורותיהן של ליידי הארדקאסל המרגלת בדימוס, והעוזרת הנאמנה שלה פלו. אנגליה, 1909. הריאנוע בחיתוליו. קבוצת שחקני ריאנוע מתארחת בכפר וליידי הראדקאסל יחד עם פלו מארחות את הקבוצה באחוזה…
מחר ניסע ללונה פארק/ אילנה ברנשטיין
מחר ניסע ללונה פארק של אילנה ברנשטיין עוסק באם חד־הורית על סף שבירה נפשית וכלכלית, ובשני ילדים שנאלצים לשרוד כמעט בלי הורה מתפקד. למרות כתיבה טכנית חזקה ורעיון פתיחה אפקטיבי, הספר נשחק תחת מונולוג חזרתי ומעיק, ואינו מצליח להפוך את אי הנוחות לעוצמה ספרותית ממשית.
Of Human Bondage/ W. Somerset Maugham
Of Human Bondage הוא רומן חניכה רחב יריעה על חייו של פיליפ קארי, אך לב הספר נמצא דווקא במערכת היחסים ההרסנית שלו עם מילדרד. סומרסט מוהם כותב כאן על אובססיה, נדיבות שנענית באכזריות, והשפלות חוזרות שמאלצות את גיבורו להתפכח רק אחרי שאיבד כמעט הכול.
התנ"ך של אמא/ ורדה הורביץ
סקירה על התנ״ך של אמא מאת ורדה הורביץ, רומן על אישה המחפשת את אחיה שחזר בתשובה ונעלם, אך מתפזר לשברי זיכרונות, סיפורי עבר ועלילה לא ממוקדת.
ז'ול/ דידייה ואן קואלארט
ז׳ול מאת דידייה ואן קואלארט נשען על רעיון רגשי מאוד: אישה שעברה עיוורון, כלב נחייה שמאבד את מקומו אחרי שהיא שבה לראות, וגבר זר שנקשר אליו במקרה. על הנייר יש כאן חומר לספר נוגע על טראומה, הגירה, בעלי חיים ובדידות. בפועל, הספר נשאר שטחי מדי, אקראי מדי, ומטפל בנושאים כבדים כאילו הם אביזרים עלילתיים.
The Last of the Stanfields/ Marc Levy
מכתב אנונימי קושר את אמה המתה של אלינור ריגבי לרצח ישן, ומוביל אותה לחקירה שחוצה שלושה דורות ושלושה צירי זמן. רומן משפחתי על אהבה, אשמה והעבר שאינו נשאר קבור.
מותו של אהרון אלקלעי/ עידית אלנתן
שלושה ילדים גדלים תחת השפעתו של אב בוטה, אקסצנטרי וחסר גבולות. מותו של אהרון אלקלעי הוא רומן משפחתי מצחיק ועצוב על אהבה, הדרה, יחסי יהודים וערבים והמחיר שילדים משלמים על בחירות הוריהם.
Lucky Suit (The Guys Who Got Away, #6)/ Lauren Blakely
חביב. אולי בגלל שזה לא רומאן באורך מלא הכל נראה לי חפוז. הרעיון חמוד ביותר. כריסטין שמתייאשת מדייטים שמארגנים לה
Not So Nice Guy/ R.S. Grey
חביב, אבל לא יותר מזה וביחס לספרים אחרים של הסופרת מאכזב למרות שהדמות של איאן פשוט מקסימה. איאן וסם מכירים