Please scroll down for an English review
The Red House Mystery הוא ספר שקל לזלזל בו בקריאה ראשונה. יש בו קלילות, הומור, דיאלוגים משועשעים, וצמד גיבורים שמזכירים מיד את הולמס ווטסון. בפעם הראשונה קראתי אותו וחשבתי שהוא חביב, לא יותר. רק בקריאה השנייה הבנתי עד כמה טעיתי. מתחת לקלילות הזאת מסתתרת תעלומה מחושבת היטב, עם תחכום שקל מאוד לפספס.
א. א. מילן כתב רק ספר תעלומה אחד. The Red House Mystery הוא גם היחיד שלו בז'אנר. יש בזה משהו עצוב. זהו ניסיון טוב מאוד לספר תעלומה קלאסי, עם אהבה ברורה לז'אנר ועם הבנה אמיתית של המשחק הבלשי.
העלילה מתרחשת בבית האדום, שם מארק אבלט מארח מסיבת סוף שבוע. כבר בארוחת הבוקר הוא מודיע שאחיו האבוד רוברט, שלא ראה כחמש עשרה שנה, עומד להגיע. מאוחר יותר באותו יום נשמעת ירייה, גופתו של רוברט מתגלה, ומארק נעלם. בדיוק אז מגיע למקום אנתוני גילינגהם, שבא לבקר את חברו ביל בוורלי ומוצא את עצמו נשאב מיד אל החקירה. כמעט בלי היסוס הוא מחליט לאמץ לעצמו תפקיד חדש, בלש פרטי, וביל הופך לבן הלוויה הקבוע שלו, הווטסון הפרטי שלו.
מה שצריך לדעת
תעלומת הרצח היחידה שכתב א. א. מילן. בבית האדום מתגלה גופה, בעל הבית נעלם, ואנתוני גילינגהם מחליט להפוך את עצמו לבלש פרטי בעזרת חברו ביל בוורלי.
לקוראים שאוהבים תעלומות בריטיות קלאסיות, ספרי חידה, הומור אנגלי, צמדי בלש ובן לוויה, וחקירה שנראית קלילה אבל בנויה בחוכמה.
הקלילות, הדיאלוגים, המחווה המשועשעת להולמס ווטסון, ובעיקר המבנה הבלשי שמתגלה כחכם יותר בקריאה שנייה.
זה ספר שקל לזלזל בו אם קוראים אותו מהר מדי. מאחורי הטון הנעים והכמעט נונשלנטי מסתתרת תעלומה מדויקת, עם רמזים ותחכום אמיתי.
הדמיון לשרלוק הולמס ברור מאוד. אנתוני חד, אלגנטי, זריז מחשבה, ודי מאוהב ביכולת שלו להסיק מסקנות. ביל משלים אותו היטב כחבר וכבן לוויה, וגם מאפשר למילן לשחק בגלוי עם המסורת הבלשית שהספר נשען עליה. יש כאן חיבה ברורה להולמס, אבל אין כאן חקיינות עיוורת. מילן לוקח את הצמד המוכר הזה ונותן לו קלילות, הומור וחן אנגלי משועשע.
למרות ריבוי הדמויות בתחילת הספר, הסיפור מצטמצם בהדרגה למספר קטן יותר של דמויות מפתח, וזה אחד הדברים החכמים בו. בנקודה מסוימת השאלה כבר אינה מי ביצע את הרצח, אלא איך הוא בוצע. מילן בונה כאן תעלומה מדויקת, עם היגיון פנימי ותחכום שקל לפספס אם קוראים מהר מדי או בלי מספיק ריכוז.
אחד הרגעים המתוחכמים בספר הוא ההצעה לפנות לרופא השיניים של מארק, שהרי הוא יוכל לזהות את הגופה שבחדר. זה פרט שמראה עד כמה מילן חושב היטב על התעלומה שלו ושקל מאוד לפספס בקריאה מהירה.
המתח בין הקלילות לבין המבנה הבלשי פועל היטב. הטון של הספר נעים, משועשע, וכמעט נונשלנטי לפעמים, אבל מתחת לפני השטח יש מלאכה מדויקת.
The Red House Mystery הוא ספר תעלומה טוב יותר מכפי שנדמה במבט ראשון. יש בו קסם, אינטליגנציה ותחכום אמיתי. בקריאה השנייה קל יותר לראות עד כמה הוא עשוי היטב. ודווקא משום שזה ספר התעלומה הראשון והאחרון של א. א. מילן, נשארת גם תחושת החמצה. הוא הראה שהוא יודע לעשות את זה, ואז פשוט ויתר על הזירה.
The Red House Mystery/ A.A. Milne
Kindle Edition, 1922, 219 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The Red House Mystery / A.A. Milne
The Red House Mystery is an easy book to underestimate on a first reading. It has lightness, humor, playful dialogue and a pair of heroes who immediately bring Holmes and Watson to mind.
The first time I read it, I thought it was charming, but not much more. Only on a second reading did I realize how wrong I had been. Beneath that lightness lies a carefully constructed mystery, with a level of cleverness that is very easy to miss.
A.A. Milne wrote only one mystery novel. The Red House Mystery is his only book in the genre, and there is something rather sad about that. It is a very good attempt at a classic detective story, with clear affection for the genre and a real understanding of the detective game.
The plot takes place at the Red House, where Mark Ablett is hosting a weekend party. At breakfast, he announces that his long-lost brother Robert, whom he has not seen for about fifteen years, is expected to arrive. Later that day, a shot is heard, Robert’s body is discovered, and Mark disappears. At exactly that moment, Anthony Gillingham arrives to visit his friend Bill Beverley and is immediately drawn into the investigation. Almost without hesitation, he decides to adopt a new role for himself: private detective. Bill becomes his constant companion, his own private Watson.
The resemblance to Sherlock Holmes is very clear. Anthony is sharp, elegant, quick-thinking, and rather in love with his own powers of deduction. Bill complements him well as a friend and companion, and also allows Milne to play openly with the detective tradition on which the novel rests. There is obvious affection here for Holmes, but not blind imitation. Milne takes this familiar pair and gives them lightness, humor and amused English charm.
Although there are many characters at the beginning of the novel, the story gradually narrows to a smaller number of key figures, and that is one of its cleverer moves. At a certain point, the question is no longer who committed the murder, but how it was done. Milne builds a precise mystery here, with internal logic and a cleverness that is easy to overlook if one reads too quickly or without enough concentration.
One of the most ingenious moments in the book is the suggestion to consult Mark’s dentist, since he would be able to identify the body in the room. It is a detail that shows just how carefully Milne has thought through his mystery, and it is very easy to miss on a quick reading. The tension between the light tone and the detective structure works well. The tone of the novel is pleasant, playful and at times almost nonchalant, but beneath the surface there is precise craftsmanship.
The Red House Mystery is a better detective novel than it first appears. It has charm, intelligence, and real ingenuity. On a second reading, it is much easier to see how well-made it is. And precisely because this was A.A. Milne’s first and last mystery novel, there is also a lingering sense of loss. He proved that he knew how to do it, and then simply left the field.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
