מעשה משעמם הוא ספר שמסרב ללטף את הקורא. הוא לא מחפש דרמה, לא מתאמץ לרגש, ובעיקר לא מתנצל על הריקנות שהוא מציב במרכז. קראתי אותו פעמיים, ניסיתי לפגוש את ה’גדולה’ שכולם מדברים עליה, ובמקום זה מצאתי שחיקה, מבוכה מוסרית, ושאלה לא פשוטה: האם טקסט חכם חייב גם לרגש כדי להיות משמעותי?
דו־נובלה של שיגעון וסאטירה, שבמקום להצחיק אותי – רק הכניסה אותי לחרדה קיומית מתוחכמת…
עד ראיה (1930) היא נובלה מוקדמת של ולדימיר נבוקוב, בה הוא מתמודד עם נושאים כמו זהות, תודעה, והקיום האנושי. הסיפור עוקב אחר סמורוב, מהגר רוסי בברלין של שנות ה־30, אשר לאחר…
כשמדובר ביצירה כמו "מלחמה ושלום" של טולסטוי, קשה להתחמק מהמעמד הכמעט מיתולוגי שלה – רומן עצום שנחשב לאחת מפסגות הספרות העולמית….
כמרבית הקלאסיקות של המאה ה – 19, הרומאן "אנה קארנינה" פורסם כרומאן בהמשכים בעיתון. בשנת 1877 פורסם בשלמות כספר ונחשב לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים. העלילה נעה בשלושה…
השטן, שבדרך כלל נחשב לדמות מרושעת, תככנית וזוממת, מתגלה כמלאך טהור ותמים ליד מעלליהם של בני האדם ובעיקר של תומס מגנוס ובתו מריה…
ספק אם וסבולוד גרשין היה מוכר לקורא הישראלי לפני שהוצאת תשע נשמות פירסמה את המקבץ הזה. הוא בעיקר היה ידוע בסוף המאה ה- 19 ומוערך בקרב הרוסים. הוצאת …
סיפורים אוקראיניים של ניקולאי גוגול מציגים כבר ביצירות המוקדמות שלו את הכישרון שהפך אותו לאחד מגדולי הסאטיריקנים של הספרות הרוסית. מריבה אבסורדית בין שכנים, זוג קשישים ששוקעים יחד בזקנה, כומר שמסתבך עם מכשפה וגיבור שמסתבך עם דודתו ועם רעיון הנישואין, כולם נבנים אצל גוגול כעולם שבו בני אדם מנפחים זוטות קטנות לממדים גרוטסקיים. זה מצחיק, מוזר ולעיתים גם אפל מאוד, וכבר כאן אפשר לראות את הניצנים של גוגול הגדול.
