The Fixer של ברנרד מלמוד הוא רומן שלא נותן לקורא לברוח. זה סיפור על יהודי אחד, יעקב בוק, שנקלע ללב־לבה של עלילת דם בקייב הצארית, ומגלה איך מערכת שלמה יודעת להפוך אדם לשעיר לעזאזל בשם סדר ציבורי מדומיין. זה ספר על אנטישמיות ממוסדת, על זהות שאי אפשר לקלף גם כשמאוד רוצים, ועל אדם שעומד מול שקר מוחלט ומסרב להתכופף.
מלמוד כותב את רוסיה של תחילת המאה העשרים כמו מראה עקומה של ההווה. והקורא מבין מהר: זה לא רק סיפור היסטורי. זו אזהרה.
אהבה אחת, ילדות שבורה אחת, ועולם שלם שמנסה למחוץ אותם מבפנים. כאוס הוא לא עוד רומן חברים לאוהביםם. זהו סיפור על שני ילדים שנזרקו לחיים אכזריים מדי, ועל הדרך הארוכה שבה לומדים לא רק לאהוב, אלא גם לשרוד את עצמך.
שני מרצים עניים בתחפושת של שדונים, טנדר עם נקניקייה ענקית על הגג, וסופת שלגים שמתקשה להחליט אם היא קומדיה או טרגדיה. All by My Elf מבטיח רומנטיקה חורפית ומספק בעיקר מבוכה חביבה, החלטות מפוקפקות ומעט מדי מהקסם שהז'אנר חייב לספק. נובלה בינונית שמזכירה שלפעמים לא כל מה שמגיע במקבץ חג מולד הוא מתנה.
כשהקווטרבק הפרוע פוגש את שדכנית הדרום, הניצוצות עפים גבוה יותר מהטאצ'דאון שלו. “חוקי אירוסים” מתחיל בצעד כושל, אבל מתעורר לחיים בדיוק כשהלב כבר מוותר. לא עמוק, לא חכם, אבל יודע להעביר זמן עם חיוך.
גופה שנעלמת בשלג, עדת מעורערת, ורוצח שמסתתר בנוף קפוא. הספר השני בסדרת ברי טאגרט מוכיח שלפעמים החורף לא מכסה כלום. הוא רק מגלה את מה שמצטבר מתחת.
סיפורים קצרים כמו מטח ירייות לאור הירח. מתוקים לרגע, נשכחים רגע אחרי. אוסף שמבטיח טוויסט, אבל מגלה שהפתעה שנשנית הופכת לשגרה.
כשחולמים על רומנטיקה חורפית ומתעוררים בתוך תסריט פורנו זול, מבינים שמשהו השתבש. Merry Ever After מבטיח מתיקות ומקבל גסות לא מחויבת מציאות. טסה ביילי זו לא.
אב שמחפש בת אבודה, רוצח אחד יותר מדי, וטוויסטים שקופצים כמו קפיצים משומנים. הבריחה הוא הרלן קובן בצורתו היעילה ביותר: מתח מהיר, משפחה מתפוררת, ומניפולציות גנטיות שלא מפותחות עד הסוף. ספר שאוכלים בישיבה אחת, ושוכחים רק למחרת.
סערת שלג, מחבת מושאלת, ושני אנשים שמדקלמים שוב את אותו ריקוד של אי־תקשורת. Cruel Winter with You היא אלי הייזלווד קלאסית: מתוקה, צפויה, ולחלוטין לא מפתיעה את מי שכבר מכיר את הטריקים שלה. נובלה חביבה, אבל לא יותר מזה.
אי מבודד, מלון יוקרתי, ושחקנית יפהפייה שמבעירה את כל הגברים ואת קנאת הנשים, עד שמישהו מחליט לשים לזה סוף. רעה תחת השמש הוא כריסטי בשיא המרושע והאלגנטי שלה: דינמיקה חברתית מתוחה, דמויות שמסתירות יותר משהן מגלות, ורצח שנולד ישירות מהיצרים שאנשים מנומסים מעדיפים שלא להודות בהם.
סאגה הודית בת כמעט שמונה מאות עמודים שמבטיחה עומק היסטורי ומקבלת בעיקר עומס. The Covenant of Water מתפרש על פני דורות, דתות ומחלות, אבל נופל בין הפשטנות לריבוי־יתר. זה ספר שרוצה להיות נהר קודר וסוחף, ובפועל מרגיש יותר כמו הצפה ספרותית ללא מוצא.
ריג’נסי זה יין ישן בבקבוק חדש. אפרודיטה והדוכס מבטיח סיפור אהבה נוצץ, אבל מגיש לקוראת חיקוי חיוור של ז’אנר שאיבד את הקסם שלו. שמות בלתי אפשריים, תקינות פוליטית נלעגת והעדר בעוררות רגשית הופכים את הרומן הזה לחוויה שמרגישה יותר כמו חיקוי בידורי מאולץ ופחות כמו תשוקה על הדף.
