🌱 2026 — שנה של נשימה חדשה
אחרי זמן ארוך של עצירה וסדקים, 2026 מבקשת מאיתנו פשוט לנוע. בלי רעש, בלי הכרעות גדולות, רק תנועה שקטה קדימה. השנה הזו היא לא על הישרדות, אלא על הזכות לבחור במילים, בשקט, בהקשבה.הדף הזה מרכז תיעוד של הרגעים שבהם המילים בספרים היו הנשימה שלי. כאן נאספו הסיפורים שעזרו לי להאמין שוב.
✨ רגעי הבהירות של 2026
הספרים שבחרתי להכניס פנימה; אלו שהרחיבו את הנשימה והזכירו לי איך להקשיב מחדש.
✨ רגעי הבהירות של 2026
הספרים שבחרתי להכניס פנימה; אלו שהרחיבו את הנשימה והזכירו לי איך להקשיב מחדש.
קוטקה / תמר מרקוביץ
קוטקה מאת תמר מרקוביץ הוא רומן קצר וחזק על טראומה, זיכרון משפחתי וקלטת ילדות שמחזירה לא ידיעה מלאה, אלא בהלה. זה ספר שמבין שפגיעה אינה מסתיימת באירוע עצמו, אלא נמשכת גם בשפה שניתנת לה אחר כך, בפרשנות, בהכחשה, ובדרך שבה מישהו אחר מקבל רשות להסביר לנפגעת מה קרה לה. מרקוביץ כותבת בצמצום מדויק, בלי רגשנות ובלי מופע לשוני, ודווקא משום כך הספר פוגע עמוק. לא כי הוא מרעיש, אלא כי הוא יודע בדיוק איפה לחתוך.
בשבילה אתה נהר/ ציונית פתאל-קופרווסר
בשבילה אתה נהר הוא רומן משפחתי והיסטורי שמחבר בין גורלן של נשים, זיכרון בין־דורי והדרה מזרחית בתוך הסיפור הישראלי. דרך סיפורן של אמירה, קלרין והדר, ציונית פתאל־קופרווסר כותבת לא רק על אובדן ומשפחה, אלא גם על הכוח שקובע איזה כאב ייכנס לזיכרון הלאומי ואיזה יישאר בחוץ.
Pope Joan/ Donna Woolfolk Cross
האפיפיורית יוהאנה לוקח אגדה ימי־ביניימית מפוקפקת על אישה שעלתה לכס האפיפיורות, והופך אותה לרומן היסטורי משכנע על ידע, גוף, כוח ומחיר ההישרדות בעולם שנבנה לגברים בלבד.
הצל: או המעשה המופלא בפטר שלמיל/ אדלברט פון שמיסו
עסקה אחת קטנה, ופתאום מתברר מה באמת מחזיק אדם בתוך העולם. שמיסו שולח את פטר שלמיל למכור צל, לקבל כסף שלא נגמר, ואז לגלות שהמחיר האמיתי הוא לא הזהב, אלא ההכרה האנושית.
📌 שאר הפוסטים
Death on the Riviera / John Bude
Death on the Riviera של ג'ון בוד מציע תפאורה מפתה של ריביירה צרפתית, זיופי כספים וטיפוסים אקסצנטריים, אך מתקשה לחבר את כל חלקיו לעלילה אחת מספקת. בוד עדיין כותב היטב ויוצר אווירה מצוינת, אבל המבנה המפוצל והמעבר המאוחר מדי לרצח מחלישים את הספר.
הנשף של מגדלת הדבורים/ סוזן ויגס
הנשף של מגדלת הדבורים הוא רומן אהבה כפול על סודות משפחתיים ועבר שאינו מרפה, אבל הכוח האמיתי שלו נמצא דווקא ברובד ההיסטורי: דנמרק תחת הכיבוש הנאצי, המחתרת, והאנשים שבוחרים לפעול כשסביבם העולם מתפורר. הדבורים נוכחות, אך בעיקר כעטיפה.
הערות שוליים על פחד
קראתי השבוע את פחד של צוויג, ופתאום הבנתי שפחד איננו רק רגש. יש פחד כאירוע, ויש פחד כאקלים. האירוע מבהיל. האקלים משנה אישיות. הערות שוליים על פחד, חדשות, ספרות, והדרך שבה איום חיצוני נעשה מבנה פנימי.
הנדסת הוואקום: המערכה השנייה של ריצ'רד השלישי
במערכה השנייה של ריצ'רד השלישי, שייקספיר כבר לא מציג רק נבל מבריק, אלא ממלכה שמתחילה לדבר בשפתו. זהו הרגע שבו הסמכות קורסת, השקר נעשה מוסד, והאמת מגלה שאין לה קיום בלי כוח שיגן עליה.
There’s Something about Merry/ Codi Hall
There’s Something about Merry של קודי הול הוא רום־קום חג מולד שלא מצליח לספק לא הומור, לא חום, ולא מתח רומנטי אמיתי. עם פתיחה מייגעת, דמויות ילדותיות וטוויסט מיותר, זהו ספר שממחיש כמה מהר נוסחה עונתית יכולה להפוך לעונש.
בשבילה אתה נהר/ ציונית פתאל-קופרווסר
בשבילה אתה נהר הוא רומן משפחתי והיסטורי שמחבר בין גורלן של נשים, זיכרון בין־דורי והדרה מזרחית בתוך הסיפור הישראלי. דרך סיפורן של אמירה, קלרין והדר, ציונית פתאל־קופרווסר כותבת לא רק על אובדן ומשפחה, אלא גם על הכוח שקובע איזה כאב ייכנס לזיכרון הלאומי ואיזה יישאר בחוץ.
Death Makes a Prophet / John Bude
Death Makes a Prophet של ג'ון בוד הוא רומן בלשי קלאסי שעוסק ברעב למשמעות ובאופן שבו כריזמה, קנאה וחמדנות מתחפשות לרוחניות. זהו ספר חד, אירוני ומהנה מאוד, עם מבט מפוכח על כוח ועל הטיפשות האנושית.
מי מגדל כאן את הילדים
מלחמות לא נגמרות כשהאש נפסקת. הן ממשיכות לחיות בתוך הילדים, בתוך האימהות, ובתוך המיתוסים שהן משאירות אחריהן.
Elantris/ Brandon Sanderson
Elantris, רומן פנטזיה עם יסודות חזקים, דת, פוליטיקה וחידת עולם, אבל גם התחלה איטית, עומס הסברים ותחושה ברורה שזהו ספר ביכורים כבד מדי.
אם נהיה/ עטר מאור
ממואר קצר על 7 באוקטובר שמדויק כשהוא נשאר בתוך הזמן האמיתי והחשד בשפה, ונחלש כשהוא מנסה לסיים בגלויה של תקווה.
אינסוף שברונות לב קטנים/ מיכל פיטובסקי
רומן תל־אביבי בלי אליבי: שוק פנויים פנויות שמייצר תנועה במקום בית, נימוס במקום דאגה, ובושה כלכלית שמתחפשת לערכים. אינסוף שברונות לב קטנים חד כשהוא מסתכל על ההווה בלי רחמים. הוא נחלש כשהוא מתקרב לשורשים, ואז חוזר מהר מדי לעיר שמוכרת בדידות במחיר יוקרתי.
רעש לבן, מציאות אדומה
דלילו כתב על רעש לבן שמטשטש פחד, אבל המציאות שלנו כבר מזמן לא לבנה. היא אדומה, חודרת ובוטה. על הדרך שבה סטטיסטיקה הופכת למזרק הרדמה, על הפער בין "ניהול" לחוסר אונים, ועל הרגע שבו הפחד הופך לטבעי עד שהוא נעלם מהעין.