אנטוניוני לא כותב סיפורים כדי “לספר מה קרה”. הוא כותב את הרגע שבו מחווה, מבט או שתיקה נהיים אלימות. סקירה על קובץ סיפורים קצר, דחוס ומדויק, שמסרב לנחם את הקורא ומלמד אותו לראות מחדש.
מקבץ סיפורים שעוסקים בקשר שבין האנשים החיים למתים ובין העולמות של החיים והמוות והקו הדק המפריד בינהם. חלקם מצמררים, במיוחד באלה שבהם ישנה חוסר מודעות של החיים למתים …
מותחן מקריפ וטורד שלווה ברמות קשות. מתחיל איטי עד כדי כך שחשבתי לנטוש אותו אבל בערך ב 20 אחוז של הספר הוא מתחיל בהתרוממות איטית, וב 30%….
ספר טורד מנוחה שמסופר מנקודת המבט של ילד חריג בן 12, בצרפת של אמצע שנות ה 60. הילד סובל מסוג של פיגור התפתחותי ואינו מסוגל להשתלב בחברה…
ארנולף, גבר מזדקן ואמיד מתכנן לשאת את אנייס, יתומה שגידל בביתו באופן מנותק מהעולם וחינך אותה להיות לו לרעיה צייתנית וממושמעת. אבל, הגורל מתעתע בו וכשהוא מארח את הוראס…
זנב של שרון קנטור הוא סאטירה קצרה, שנונה, לפעמים קצת מעיקה בסגנון הפארודי שלה, אבל חדה מאוד בהבחנות על תרבות הצריכה, יחסי ציבור, והדרך שבה “פגם” הופך ליתרון שיווקי אם רק אורזים אותו נכון.
בניניה מקיאוולי הוא ספר קטן על ילדה גדולה מן החיים, שמוצאת דרך להפוך את הכאב לכלי עבודה.
