📜 פרוזה היסטורית
יצירות שמחיות את העבר דרך שפה, זיכרון, גוף, משפחה ויומיום. כאן ההיסטוריה אינה רק רצף של אירועים, אלא מרקם חיים. פחות עלילה גדולה, יותר עולם שנבנה מבפנים.
📜 סיפורים שנולדו בין מציאות לדמיון:

שנת הפלאות/ ג`רלדין ברוקס
1666, מגפה שחורה, כפר אנגלי שנודר לא לנטוש את גבולותיו עד יעבור זעם. שנת הפלאות

ליל הז'ירונדינים/ פרסר ז'ק
"מופקרות" של ענת גור קורע את מסכת האשליות מעל נושא הזנות: לא כסף קל, לא

צבע החלב / נל ליישון
סיפורה של מרי, נערה בת 14, בת למשפחת איכרים ענייה, שנשלחת לעבוד בבית הכומר בתמורה

הנשף/אנה הופ
"הנשף" הוא סיפורה של חברה בתחילת המאה ה 20 שמוקיעה מתוכה את העניים ואת רפי
📜 עוד סיפורים שנושאים עימם ריח של זמנים אחרים:

The Great Believers/ Rebecca Makkai
The Great Believers הוא רומן חשוב, כן – אבל עם כל הכבוד ליומרה, הוא לא

שלומציון/ אריה אלדד
ומה אם המלכה היחידה ששלטה ביהודה נמחקה מההיסטוריה? סקירה על "שלומציון" – ספר עם פוטנציאל

תמציות/ אנה מריה יוקל
אנה מריה יוקל לא כותבת “זיכרונות”. היא כותבת תמציות, קטעים קצרים שמזקקים חיים שלמים: וינה,

הקרתן הנצחי/ אדן פון הורבאט
בעברית, קרתן הוא אדם צר אופקים בעל השקפות המיוחסות לאנשים פרובינציאלים. המתרגמת באחרית דבר מציינת

אבנים/ צחי פרבר
צחי פרבר הוא מאייר, אוצר, ואמן קומיקס מוערך. ספרו הראשון "אבנים" היה מועמד לפרס ספיר,

קלרה שלי/ בירי רוטנברג
רומן ביכורים השוזר בין חוויות דור שני לשואה, אימהות ופירוק זוגיות, לבין דיאלוגים עם קלרה
