📜 פרוזה היסטורית
סיפורים קטנים מהעבר הרחוק, זיכרונות שנכתבו באהבה, ויצירות שמצליחות להחיות תקופות שאינן עוד. כאן תמצאו פרוזה חיה, נושמת, ומלאת תשוקה להיסטוריה.
📜 סיפורים שנולדו בין מציאות לדמיון:

רשימות תל־אביביות/ אברהם בלבן
מסע בין רחובות, משוררים וזיכרונות. "רשימות תל־אביביות" לוכד את נשמת העיר בכתיבה צלולה ומלאת געגוע…

The Paris Wife/ Paula McLain
סיפורם של המינגווי ואישתו הראשונה, האדלי ריצרדסון. מדובר בסוג של רומן היסטורי סמי ביוגרפי שמבוסס על עובדות מחייהם…
The Nightingale/ Kristin Hannah
כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה, חשבתי לעצמי מה עוד אפשר לחדש לי על מלחמת העולם השניה? במשך השנים קראתי כל כך הרבה ספרים בנושא, עיוניים וספרותיים, תיעודיים ולא …
מכשפות מאז ולעולם/ אליקס א. הארו
המטרה המוצהרת של "ספרים בעלמא" היא להביא לקוראים ספרים שהם הנאה. "מכשפות מאז ולעולם" אולי לא מספק את הריגוש המיידי, הכיף הטהור שזורם בעורקים של הקורא. אבל, הוא …
📜 עוד סיפורים שנושאים עימם ריח של זמנים אחרים:

חדר הפרפרים/ לוסינדה ריילי
האם עודף נרטיבים יכול להטביע את הסיפור המרכזי? ב"חדר הפרפרים" של לוסינדה ריילי, כל סיפור משנה מקבל מקום, אבל חלקם לא מצדיק את נוכחותם. הסיפור של פוזי מונטגיו, אישה בגיל 70 שמגלה את הסודות שנסתרו ממנה כל חייה, טובע בין סיפורים מיותרים. ריילי מצליחה לפתח דמות נוגעת ללב, אך לא נותנת לה את ההזדמנות להתפתח.

A Testament to Murder/ Vivian Conroy
A Testament to Murder של ויויאן קונרוי הוא ספר בלשי ששם את הדמויות במרכז, לא את התקופה או החברה. עם עלילה חדה, דמויות מרתקות ומתח שלא עוצר, הוא מציע חוויה אינטליגנטית ומענגת…

Speak No Evil/ Uzodinma Iweala
Speak No Evil הוא רומן על אלימות שלא נראית כמו אלימות.
לא על זהות, לא על אמונה, לא על גזענות במובן הצפוי.
אלא על הרגע שבו אמת נאמרת בקול, והעולם סוגר עליה.

כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול האנושי.

The Years/ Annie Ernaux
The Years של אנני ארנו הוא ניסוי חד־פעמי בלכידת הזמן עצמו, כתיבה שמבקשת לחשוף כיצד החיים מצטברים, נשחקים, ונעלמים בלי דרמה ובלי נחמה.

גיא אוני/ שולמית לפיד
זיכרון יכול להיות עוצמתי יותר מהספר עצמו. גיא אוני חוזר אלי אחרי עשרים שנה, רק כדי לגלות שהקסם השתנה. רומן חשוב, מרגש וחזק, אבל הקריאה השנייה חשפה אמת כואבת: לפעמים הזיכרון חד יותר מהמפגש המחודש.
