צילה, הוא אחד הספרים היפים שקראתי.
הוא שילוב בין כתיבה ביוגרפית, היסטורית, אפוסטולרית ויומנים.
השפה שבו הספר כתוב מענגת והתמוגגתי לאורך קריאתו.
זהו סיפורה של אם סבתה (סבתא רבתה) של יהודית קציר וסיפור משפחתה הענפה. הוא משלב פרטים היסטוריים על חיי היהודים בארץ לפני קום המדינה לצד כתיבה אישית על הדמויות המרכזיות בסיפור: צילה אם סבתה, אליעזר אב סבתה, חנן הגבר שחיי עם צילה לצד אליעזר וסייע בפרנסת הבית וגידול הילדים, יהודית סבתא של יהודית קציר, עמינדב, סבא של יהודית קציר, ואימא של יהודית קציר עמליה.
הסיפור כתוב באומץ ונוגע ללב. הוא מתאר את צילה כאישה חזקה, שלמרות שהחיים לא חלקו לה מטובם, הצליחה לגדל משפחה לתפארת בתנאים בלתי נוחים עד קשים.
את מערכת היחסים החריגה שבין צילה, אליעזר וחנן. את התיסכולים והכאבים של הדמויות שבסיפור וכל זאת לצד יומנים ומכתבים שנשתמרו בידיה מהתקופה.
לצד סיפורן של הדמויות המרכזיות, מנוקד הסיפור בדמויות שונות מעניינות חלקן ידועות יותר בהיסטוריה וחלקן פחות. הוא טווה את הקשרים הענפים של המשפחה וחלקה בהקמת הישוב היהודי בארץ ומצייר תמונה חייה של הישוב היהודי בשנים שטרום הקמת המדינה.
קציר היא סופרת כישרונית. היא לא חסה על הדמויות ולא על הקורא ובמובן זה מדובר ממש במעשה גבורה אף על פי שרוב הדמויות חלפו מן העולם לפני כ 50 שנים בעת כתיבת הספר.
ספר מומלץ בחום.
צילה /יהודית קציר
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013, 509 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
