For English review, please scroll down.

הספר הראשון בסידרה “The Word is Murder”, היה פשוט מצויין, נהנתי לקרוא אותו ומהשילוב המוזר של הורביץ והות’ורן, כך ששמחתי לגלות שיצאו עוד ספרים בסידרה ושהם זמינים לקריאה.

בספר השני, אנתוני הורביץ עובד על סידרת טלביזיה חדשה כאשר דניאל הות’ורן מודיע לו שהם צריכים להגיע לזירת רצח חדשה. הורביץ מתמרמר, הוא חשב לבטל את ההסכם שבו התחייב לכתוב ולפרסם שלושה ספרים בסידרה של הות’ורן ובכלל הוא עוד לא סיים לכתוב את הספר הראשון, אבל מתרצה להתלוות להות’ורן לזירת הרצח.

הפעם, עורך דין יוקרתי לעינייני גירושין, רי’צרד פרייס, נדקר למוות באמצעות שבר מבקבוק יין יקר. הוא נמצא בביתו כשעל הקיר נכתב בצבע ירוק מסר בלתי ברור שלוש ספרות – 182. אומנם, תיק הגירושים האחרון שבו טיפל פרייס היה זה של הסופרת והמשוררת אקירה אנו אבל פרייס טיפל במספר עשירים בעלי פרופיל גבוהה.

אקירה אנו, היא משוררת מוערכת ועטורת פרסים. כשמנסים לזמן אותה לחקירה , מגלים שגם היא נעלמה ולא זמינה. כשמאתרים אותה, מין הסתם היא מכחישה כל קשר לאירוע כך שהם נאלצים להעמיק ולחקור את הפרשייה.

הפרשייה בספר השני מורכבת יותר ועם רבדים עמוקים יותר מהפרשייה שהוצגה בספר הראשון: הורביץ מציג לקורא קליידסקופ של חשודים פוטנציאלים עם מניעים ברורים ומובהקים ועם הזדמנות לבצע את הרצח. החשודים מגיעים הן מחייו הפרטיים של פרייס והן מחייו המקצועיים. תפקידו של דניאל הות’ורן לשלול את המניעים ולהגיע לרוצח האמיתי. בסיגנון אגתה כריסטי, העלילה נעה מחשוד לחשוד ולסיפור חייו והיכרותו עם פרייס.

בזמן שהחקירה מתנהלת אנתוני הורביץ משתף את הקורא הן בחייו כסופר ותסריטאי והן בראיות לכאורה ובמסקנות שלו מהמפגשים עם החשודים השונים. הוא כותב מעולה, פשוט מצויין שאפילו לרגע לא עולה בקורא תחושה של נרקסיזם או גאוותנות. דמותה של אקירה אנו משמשת בכדי להעביר ביקורת משועשעת על עולם התרבות והספרות, עולם ההוצאה לאור ועל סופרים ומשוררים שמלאים בעצמם.

במקביל, הקורא גם נחשף לחוקרת משטרתית שמשתמשת באמצעי לחץ פסולים על אנתוני הורביץ וגם לניסיונותיו לגלות עוד על החיים הפרטיים של הות’ורן.

גם בספר הזה דניאל הות’ורן שומר את הקלפים קרוב לחזה ונותן להורביץ לרוץ סביב הזנב שלו. התהליך הזה משעשע. אני חושבת שההישג הגדול של הורביץ הוא יצירת דינמיקה מעניינת ומשעשעת בין שתי הדמויות המרכזיות.

הורדתי חצי כוכב לספר בגלל פתרון פרשיית הרצח שנראה קצת תלוש ואני גם לא יודעת אם האמנתי לו. יחד עם זאת הספר בכללותו היה מענג וברור שהמשכתי גם לספר הבא.

Hawthorne & Horowitz #2

דף הסידרה –

Hawthorne & Horowitz

---

I thoroughly enjoyed reading the first book in “The Word is Murder” series. The peculiar duo of Horwitz and Hawthorne made for an excellent read, so I was delighted to discover that more books in the series are available.

In the second book, Anthony Horowitz is working on a new television series when Daniel Hawthorne informs him they must visit a fresh murder scene. Horowitz is annoyed because he had considered canceling his agreement to write and publish three books in Hawthorne’s series. Furthermore, he still needs to finish writing the first book. However, he eventually agrees to accompany Hawthorne to the murder scene.

This time, a prestigious divorce attorney, Richard Price, was stabbed to death using a fragment of an expensive wine bottle. He was found in his home with an indistinct three-digit message written on the wall in green paint – 182. Admittedly, Price handled the last divorce case of the writer and poet Akira Eno, but Price dealt with several rich people who were high-profile.

Akira Eno is a highly esteemed poet who has won numerous awards. However, when authorities attempt to question her about an incident, they are unable to locate her. Eventually, they find her, but she denies any involvement in the matter. As a result, they are compelled to conduct a more extensive investigation to uncover the truth.

The second book’s affair is more intricate and has deeper layers than the one presented in the first book. Horvitz offers the reader a plethora of potential suspects with clear motives and an opportunity to commit the murder. The suspects belong to both Price’s personal and professional life. Daniel Hawthorne’s task is to eliminate the reasons and find the killer. In the style of Agatha Christie, the plot progresses from suspect to suspect, each revealing their life story and relationship with Price.

During the investigation, Anthony Hurwitz gives the reader insight into his life as a writer and screenwriter. He also presents alleged evidence and his conclusions from encounters with various suspects. Despite his exceptional writing skills, Hurwitz does not come across as selfish or arrogant, which is a testament to his humility.

At the same time, the reader is exposed to a police investigator who uses improper means to pressure Anthony Hurwitz and his attempts to uncover more about Hawthorne’s personal life. The character Akira Eno satirizes the literary world’s self-importance.

I found it intriguing how Daniel Hawthorne kept his cards close to his chest in this book, which allowed Horvitz to chase him around. The whole process was enjoyable. Horvitz’s most significant accomplishment was creating an intriguing and entertaining interaction between the lead characters.

The book lost half a star in my rating due to the solution to the murder case, which seemed a bit sketchy, and I wasn’t sure if I believed it. However, overall, the book was delightful, and I ended up reading the next book in the series.