Please scroll down for an English review.
פיליפה גרגורי ידועה כאמנית הרומנטיזציה של ההיסטוריה, ובספר The Lady of the Rivers היא לוקחת את דמותה של ז’אקטה מלוקסמבורג, אישה שלרוב נדחקה לשוליים, ומאירה עליה זרקור שהופך אותה למרכז דרמטי.
העלילה מתרחשת במאה ה־15, בשיא מלחמות השושנים, ומציגה את ז’אקטה כמי שמנווטת בין נאמנויות, אהבות, פוליטיקה וחיזיונות. גרגורי בונה אותה כדמות רבת עוצמה שנעה בין האישי למיתי: אישה הנושאת את זכרה של ז’אן ד’ארק אך נאלצת לשחק בזירה גברית אכזרית.
זה ספר שסוחף אותך, כתוב בקצב קליל ולעיתים מתקתק מדי. אבל המחיר ברור: דיוק היסטורי מפנה מקום לדרמה רומנטית, לחזיונות נבואיים ולקונספירציות שממלאות חללים היסטוריים ריקים. ראיתי בו יותר "רומן תקופתי" מאשר ספר היסטורי.
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהיכולת של גרגורי להפוך דמות שנשכחה מהכרוניקות למוקד עלילתי. היא מייצרת אפילו זווית ייחודית: שרטוט של קו מטריאכלי בשושלות אנגליה, שבו נשים הן לא רק נלוות, אלא מניעות תהליכים.
ההיסטוריה מספרת לנו שז’אקטה הייתה בעיקר אשתו של ריצ’רד וודוויל ואם לאליזבת וודוויל, מלכתו של אדוארד הרביעי. גרגורי מרחיבה את החלק שלה, נותנת לה קול פנימי ותשוקות, ומוסיפה ניחוח מיסטי. מי שמחפש כרונולוגיה מדויקת יתאכזב, מי שמחפש דרמה אישית בתוך סערה היסטורית, ימצא אותה בשפע.
בסופו של דבר, The Lady of the Rivers מצליח להחיות דמות נשית שנדחקה החוצה מהזיכרון הקולקטיבי. ספר מהנה וזורם, אך בעייתי אם קוראים אותו כעובדה היסטורית. מבחינתי הוא חלק מהמסע שלי להבנת השושלות האנגליות, איך ספרות פופולרית יוצרת תודעה גם כשהיא חוטאת לדיוק.
The Lady of the Rivers/ Philippa Gregory
Kindle Edition, 2011, 502 Pp
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The Plantagenet and Tudor Novels #1
Philippa Gregory is well known for her masterful portrayal of romanticizing history, and in The Lady of the Rivers, she brings the figure of Jacquetta of Luxembourg, usually relegated to the margins, into the dramatic spotlight.
The novel unfolds in the fifteenth century, at the height of the Wars of the Roses, presenting Jacquetta as a woman navigating loyalties, love, politics, and visions. Gregory portrays her as a powerful presence, carrying the legacy of Joan of Arc while being forced to act in a male-dominated arena.
As always with Gregory, the prose flows smoothly, often too sweetly. The novel pulls the reader in, but the price of accessibility is a sacrifice of historical accuracy. I read it more as a "period romance" than as a serious work of history. Gregory filters the past through emotion: stormy feelings, prophetic visions, and conspiracies filling gaps that historians may never solve.
And yet, Gregory’s strength lies in her ability to breathe life into forgotten women. By bringing Jacquetta to center stage, she highlights how women, even if they did not rule directly, shaped political dynamics and dynastic outcomes. Almost unintentionally, Gregory also sketches a matriarchal line in English dynasties.
History tells us that Jacquetta was primarily the wife of Richard Woodville and the mother of Elizabeth Woodville, who later became Queen to Edward IV. Gregory inflates her role, gives her interior monologues and passions, and imbues her with a mystical aura. Those seeking strict chronology will be disappointed, but those wanting personal drama within the storm of history will find it in abundance.
In the end, The Lady of the Rivers succeeds in reviving a woman who was nearly erased from collective memory. It is engaging and highly readable, but it can be misleading if taken as fact. For me, it is part of the larger journey of understanding England’s dynasties, as well as how popular fiction shapes perception, even when it distorts the historical record.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
