Please scroll down for an English review.
The History of Chocolate הוא מסוג הספרים שצריך להשאיר טעם מר. שוקולד נושא איתו היסטוריה שלמה של דת, קולוניאליזם, סחר, עבדות, תיעוש, שיווק וצביעות עטופה בסוכר. לבילטון יש ביד חומר נפץ היסטורי. הבעיה היא שהיא מגישה אותו כטעימה מודרכת.
הרי שוקולד הוא עד מדינה מושלם לסיפור המערבי. הוא מתחיל כמשקה טקסי וסמל סטטוס במזואמריקה, עובר ביות אגרסיבי לחיך האירופי דרך סוכר ותבלינים, ומסיים כמוצר תעשייתי עטוף בשפה של טוהר, בריאות ומוסר, בדיוק מהסוג שמסתיר היטב את המכונה הכלכלית שמתחת. זהו המהלך המערבי המוכר: לקחת חומר, לנתק אותו מהקשרו, ולמכור אותו מחדש כתרבות.
היצרנים הקווייקרים הם נקודת המבחן של הספר. קדבורי, פריי וכל שפת היושרה, הרווחה והמוסר שהם אהבו לדבר בה, היו צריכים לחייב את בילטון למסקנה חדה יותר. קדבורי ואחרים הציגו את עצמם כאנשים דתיים והומניסטים, ובצדק: הם התנגדו לעבדות ודיברו בשם מצפון מוסרי. בילטון עצמה מצטטת את החקירה שקבעה כי חוזי העבודה בסאו טומה ופרינסיפה היו “כסות להסתרת עבדות”. מרגע שהחומר הזה מונח על השולחן, ההיסטוריה של ההנאה כבר נחשפת כהיסטוריה של צביעות. זה הרגע שבו כל מה שבילטון אוספת היה צריך להתכנס לטענה. במקום זה, היא שוב מסתפקת בתיאור וממשיכה הלאה.
כך הספר פועל לכל אורכו: הוא אוסף פרטים, מחבר תקופות ומספר היסטוריה חלקה, ואז נעצר רגע לפני המחשבה שהחומר הזה דורש. השוקולד יכול היה להפוך כאן לעד נגד תרבות הצריכה והניצול של המערב. במקום זה, הוא נשאר מוצג מוזיאוני מבריק, עם חנות מתנות ביציאה.
גם כשהחומר הופך לאפל באמת, עבודת כפייה של ילדים במאה ה־21, זיופים תעשייתיים עם רעלים כמו עופרת אדומה, או הרעלות פוליטיות באמצעות כוס שוקולד מריר, בילטון נשארת בתפקיד מדריכת התיירים. אפילו הוויכוחים התיאולוגיים הסוערים של הכנסייה הקתולית, האם שוקולד הוא משקה מותר או מזון ששובר את הצום, מוצגים כחלק מהיסטוריה צבעונית, ולא כמאבק כוחות על שליטה, מוסר וסמכות. החומר עצמו טעון. הטון מרכך אותו.
בילטון אינה מסתירה את מנגנוני הניצול. להפך, היא פורסת אותם היטב. הבעיה היא שהספר נשען יותר מדי על ההנחה שהקורא ינסח לבדו את המסקנה. פעם אחר פעם היא עוצרת רגע לפני שהחומר הזה הופך לטענה על המוסר הבורגני, על הצריכה המערבית, ועל היכולת האנושית לעטוף אלימות בשפה של טעם, ניקיון ויושרה.
בסוף זה ספר שעושה לשוקולד בדיוק מה שהמערב עשה לקקאו: מנקה אותו מהקשרו, מלבין את ההיסטוריה שלו, ומגיש אותו מחדש כמוצר תרבותי נעים.
The History of Chocolate/ Sam Bilton
Audible Edition, 3H 30M, 2026
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
The History of Chocolate is the kind of book that ought to leave a bitter taste. Chocolate carries with it an entire history of religion, colonialism, trade, slavery, industrialization, marketing, and hypocrisy wrapped in sugar. Billton has explosive historical material in her hands. The problem is that she serves it as a guided tasting.
Chocolate is, after all, the perfect state witness to the Western story. It begins as a ritual drink and a status symbol in Mesoamerica, undergoes aggressive domestication for the European palate through sugar and spices, and ends up as an industrial product wrapped in the language of purity, health, and morality, exactly the kind of language that neatly conceals the economic machine underneath. It is the familiar Western move: take a substance, sever it from its context, and sell it back as culture.
The Quaker manufacturers are the book’s real test case. Cadbury, Fry, and all the language of integrity, welfare, and morality they loved to speak in should have forced Billton toward a sharper conclusion. Cadbury and others presented themselves as religious, humane people, and not without reason: they opposed slavery and spoke in the name of moral conscience. Billton herself quotes the investigation that found labor contracts in São Tomé and Príncipe were “a cloak to conceal slavery.” Once that material is on the table, the history of pleasure has already revealed itself as a history of hypocrisy. That is the moment when everything Billton has gathered should have converged into an argument. Instead, she settles once again for description and moves on.
This is how the book operates throughout: it gathers details, connects periods, tells a smooth history, and then stops just before the thought this material demands. Chocolate could have become a witness against Western consumer culture and exploitation. Instead, it remains a gleaming museum exhibit, complete with a gift shop at the exit.
Even when the material turns truly dark, child forced labor in the twenty-first century, industrial adulteration with poisons like red lead, or political poisonings through a cup of dark chocolate, Billton remains in the role of tour guide. Even the fierce theological disputes within the Catholic Church, whether chocolate was a permissible drink or a food that broke the fast, are presented as part of a colorful history, rather than as a struggle over power, morality, and authority. The material itself is charged. The tone softens it.
Billton does not hide the mechanisms of exploitation. On the contrary, she lays them out quite clearly. The problem is that the book relies too heavily on the assumption that the reader will formulate the conclusion on their own. Again and again, she stops just short of turning this material into an argument about bourgeois morality, Western consumption, and the human ability to wrap violence in the language of taste, cleanliness, and integrity.
In the end, this is a book that does to chocolate exactly what the West did to cacao: it strips it of context, whitens its history, and serves it back as a pleasant cultural product.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
