🗽 אמריקה הצפונית
הספרות של אמריקה הצפונית נעה בין קלאסיקות מכוננות לרומנים עכשוויים בועטים. מארצות הברית, דרך קנדה ועד מקסיקו. זו ספרות שמצליחה לתפוס את רחשי הזמן, את רוח המקום ואת הקונפליקטים הכי בוערים של החברה המערבית.
מלחמת 100 השנים הבאות/ ערן ניצן
ספר אקטואלי ומעורר מחשבה שמשרטט את המאבק בין ארצות הברית לסין לא רק כקרב על כלכלה, אלא גם על תפיסות עולם….
A Lie for a Lie/ Helena Hunting
ממש נהנתי מהספר, הוא קצר, לא נמרח ואהבתי שהדמות של R.J לא סובלת משריטות עמוקות ושהחיים יחסית התייחסו אליו יפה (לא טריוואלי לז'אנר). R.J הוא קפטן נבחרת הוקי בשיקגו …
Foreign Affairs/ Alison Lurie
בתקופה האחרונה החלטתי להתחיל להשלים את הפערים התרבותיים והאינטלקטואלים שיש לי בתחום ספרות זוכי הפוליצר. במסגרת זו אני מתקדמת לאיטי עם "The Fixer" מאת ברנרד מלמוד, וסיימתי את …
והלב הולך אחרון/ מרגרט אטווד
מרגרט אטווד ידועה בספרי דיסאוטופיה שפירסמה.
היתרון בדיסאוטופיות שהן מאפשרות לסופר לשקף לקוראים את העתיד הקרוב מה שיוצר תחושת היכרות מדומה עם המציאות שהיא מתארת. גם "והלב הולך …
Libra/ Don DeLillo
דלילו בנה ב-Libra מכונת רעש סביב רצח קנדי, וקרא לזה ספרות. התזה על קונספירציות מדויקת, אבל במקום לחשוף את הפיתוי הוא הופך למי שמוכר אותו. זו לא הארה. זו עוד שכבת הצפה.
10 Things I Hate About Christmas / A.J. Pine
10 Things I Hate About Christmas הוא רומן חג מולד צפוי, חמוד ומודע לעצמו, שמספק בדיוק את מה שהוא מבטיח: עיירה מנצנצת, יריבים במשרד, מתנה אחת מביכה מדי והרבה אווירת הולמרק מחממת לב.
כשהמערכת לא טועה: שלושה ספרים על אמריקה שמוחקת אנשים מתוך סדר
עולם שמתנהל “כמו שצריך” יודע למחוק אנשים בלי לצעוק. בשלושה ספרים אמריקאיים שונים לכאורה, האלימות אינה פרץ יצרים ואינה תאונה. היא מנגנון מסודר, מוסרי בעיני עצמו, שפועל בשם חלום, בשם אמונה ובשם נימוס. זה מסע בעקבות חברה שמעדיפה לשמור על הסדר גם כשהוא גובה מחיר אנושי נורא.
Speak No Evil/ Uzodinma Iweala
Speak No Evil הוא רומן על אלימות שלא נראית כמו אלימות.
לא על זהות, לא על אמונה, לא על גזענות במובן הצפוי.
אלא על הרגע שבו אמת נאמרת בקול, והעולם סוגר עליה.
שם פרפרים עפים/ סוזן רדפרן
רומן שמתחיל בשיברון לב ומסתיים בתחושת ריק. שם פרפרים עפים מבטיח עומק ורגש, אך נלכד בתוך סחיטה רגשית ובדמויות שאיבדו כנפיים. ספר שמבטיח פרפרים ומספק בעיקר קונפטי צבעוני.
400 Years of Drinking in America/ Susan Cheever
ספר שהופך את כוס הוויסקי למראה לאומית. שיבר לא כותבת על שתייה, היא כותבת על פחד. על איך אומה שלמה שתתה כדי לא להרגיש, ובדרך הפכה את הטשטוש לאידאולוגיה. זה לא מסע היסטורי, אלא ניתוח אופי. חד, כואב, מדויק. לא נוח. בדיוק בגלל זה חשוב.