אחד מהספרים העגומים והטראגיים שיצא לי לקרוא. ולמרות זאת אחד הספרים הטובים.

ג’וד פולי, יתום הגדל אצל דודתו, חולם להיות משכיל בעיירה כרייסטמסטר. הוא מושפע מהמורה שלו מר פיליסטון שעוקר לשם בכדי להשתלב באקדמיה.

מאחר והמשפחה עניה וחסרת כל, ג’וד מבקש שישלחו לו ספרי קלסיקה בלטינית וכך הוא לומד לבד ובמקביל עובד כשוליה של סתת אבן.

בגיל 19 ג’וד פוגש את ארבלה, הוא מוקסם ומאוהב בה. אבל ארבלה היא בחורה תכססנית שמפילה אותו בפח וגורמת לו לחשוב שהיא בהריון ממנו. הוא כמובן מציע לשאת אותה לאישה וכשהוא מגלה את התכסיס שלה מאוחר מידי והיא כבר נשוי לה.

לאחר שנתיים של סבל ומריבות ארבלה עוזבת את ג’וד כדי להגר עם הוריה לאוסטרליה. היא מתגרשת ממנו וג’וד שנטש את חלום חייו, מחליט לעקור לכרייסטמסטר ולחזור למסלול חייו ולחלומו.

אבל בעודו מבצע את החלק של העקירה, הוא פוגש בבת דודתו סו ומתאהב בה אנושות. סו אינה דומה לארבלה. היא לא מתוחכמת אבל היא גחמנית ויש בה קרירות מינית או פחד מיחסים מיניים. לכן, מערכת היחסים של ג’וד ושלה נותרת אפלטונית אף על פי שברור ששניהם מאוהבים.

ואז סו נישאת בגחמת הרגע למר פיליסטון, המורה מעברו של ג’וד. היא לא מצליחה להגיע עימו לאינטימיות ואחרי שקפצה מהחלון כשנכנס לחדרה, היא מחליטה להתגרש ממנו ולחיות עם ג’וד.

באותו הזמן ג’וד מתגרש מארבלה אבל סו לא מוצאת בעצמה כוחות להינשא לג’וד והם חיים כבעל ואישה ללא נישואים.

חייהם קשים מאוד בעוני מרוד ובנידוי חברתי. על אלה נוסף, בנו של ג’וד מנישואיו לארבלה.

לאחר אירוע טראומתי סו עוזבת את ג’וד וחוזרת להינשא לפילסטון ממניעים דתיים. מכאן מצבו הבריאותי והנפשי של ג’וד הולך ומתדרדר ושוב ארבלה מפתה אותו להינשא לה באקט תכססני שמנצל את מצבו.

לבסוף ג’וד מת בודד כשהוא כמהה וקורא לסו.

הסיפור של ג’וד אפוף בצער וטראגיות. המפגש שלו עם ארבלה מסיט אותו מדרך חייו ומנקודה זו הדברים רק מתדרדרים.

הספר מציג שתי נשים שתיהן בעלות פגמי אופי קשים ובלתי נסבלים שמדגימים עד כמה השפעת אישה יכולה להיות אקוטית והרסנית כאשר היא לא מיטיבה.

גם לסביבה ישנה תרומה להרס ולכישלון חייו של ג’וד ואין דמות אחת מיטיבה בחיו.

אחד מהתענוגות של קריאה באנגלית הוא השימוש באפליקציית אודיובל של אמזון. בדרך כלל הם ממש בוחרים קריינים משובחים שהאינטונציה והקול שלהם מתאימים לסיפור. הקשבתי לשני ביצועים שניהם היו לא טובים ואני ממליצה לקרוא את הספר ולא להקשיב לו באודיובל. הביצוע של אלכס ווינדהם קצת יותר סביר מהביצוע של ג’ני סטרלין שממש לא אהבתי.

בגלל שלא הסתדרתי עם הביצועים באודיו, ונדרשתי לקרוא את רוב הספר באנגלית, קראתי במקביל את המהדורה העברית, ואני חייבת לציין שהתרגום נפלא.