מר 365 מאת רות קלמפט נשמע כמו חומר מושלם לסרט הולמרק או נטפליקס: מפיקת ריאליטי צינית, גבר חתיך שחי את חג המולד כל השנה, בית מקושט בכל חדר, וסיפור משפחתי עצוב שאמור להסביר את השריטה החגיגית. הבעיה היא שהרעיון חמוד יותר מהביצוע.
העלילה על פניו נראית מעניינת, וולקשטיין, מרצה במכללת ספיר, בן לניצולי שואה שנפטרו, מפוטר מהמכללה בזמן מבצע צבאי בעזה. גם כך אין לימודים בזמן ההפגזות, אבל העובדה שאין …
וולקשטיין/ עמיחי שלו Read Post »
סקירה על דוקטור ז׳יוואגו מאת בוריס פסטרנק, קלאסיקה רוסית על מהפכה, מלחמה וקומוניזם, שלא הצלחתי לסיים למרות ההבטחה הגדולה.
Doctor Zhivago/ Boris Pasternak Read Post »
רומן משפחתי ענק, שפה עשירה, ודמיון שלא נגמר. “פונטנלה” של מאיר שלו מצייר את משפחת יופה כקרקס מיתולוגי של מייסדים, נכדים ותעלולים פנטסטיים, אבל מתחת ליופי מסתתרת גם אי נוחות מוסרית ועודף שמתחיל לחנוק את הסיפור. זה ספר שמוכיח למה אנשים סוגדים לשלֵו, וגם למה אחרים בורחים ממנו.
פרובוקטיבי, גרנדיוזי, ובעיקר פורנוגרפי במסווה של שאלות על חטא, אמונה וגוף. סיירה סימון לוקחת את מושג ה"וידוי" למקום שלא תיארת לעצמך שתגיע אליו, אבל בדרך מאבדת כל עלילה או עומק אמיתי.
פריסט/ סיירה סימון Read Post »
ספר קצר, מוזר, ואולי גם מתסכל בכוונה.
איטלו סבבו מספר על גבר מבוגר, עשיר ומבוסס, שמתאהב בילדה יפה וענייה, נאחז באשליה, מתייסר מוסרית ופיזית ולא ברור אם הוא מחפש אהבה, גאולה, או פשוט הצדקה לעצמו. יש כאן כתיבה מוקפדת, יש מחשבה, אבל קשה להבין למה כל זה נועד. ספר שמותיר שאלה פתוחה יותר מתשובה.
הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה/ איטלו סבבו Read Post »
אורלי קסטל־בלום יודעת לבעוט, אבל כאן זה בעיטה שלא ממש פוגעת.
"חיי חורף" הוא קובץ סיפורים שמבטיח יותר ממה שהוא מצליח לקיים: יש רגעים חדים, יש הברקות לשוניות, ויש אפילו סיפור אחד שבאמת מצליח להכאיב, אבל רובם נתקעים באמצע הדרך. יותר מדי רעש, פחות מדי דיוק. אכזבה מצד אחת הסופרות החשובות של הספרות הישראלית.
חיי חורף/ אורלי קסטל-בלום Read Post »
יש ספרים שחושבים שאם הם ימרחו אותך בזוהמה, יצא מזה "ריאליזם חברתי". חשבונות פתוחים של מרטין קוהן הוא בדיוק מהסוג הזה, עד שהוא נזכר באמצע שיש גם דבר כזה מחשבה, לא רק הפרשות. החלק השני מציל משהו, אבל הריח נשאר.
חשבונות פתוחים/ מרטין קוהן Read Post »
אחרי ההנאה הפרועה מהספר הראשון, הספר השני מרגיש כמו מסיבה שמישהו שכח לשים בה מוזיקה. העלילה מתפזרת, הקסם מתדלדל, והדמויות החדשות לא מצדיקות את המקום שהן תופסות. בסוף מצאתי את עצמי קוראת באמת רק את מה שעבד: אסטריד וצ’רלי. כל השאר היה רעש.
China Rich Girlfriend / Kevin Kwan Read Post »
ברית נישואין מאת ג׳ורג׳יה קטס הוא ספין־אוף עצמאי בעולם של The Sin Series. קיראן חוטף את ווסטלין כדי לכפות ברית בין שני ארגונים יריבים, אבל העלילה המוגזמת והדמויות השטוחות אינן מצליחות לייצר מתח.
ברית נישואין / ג'ורג'יה קטס Read Post »
סוכנת הוליוודית, סופר נוצרי, ורומן שאיננו באמת רומן. Atomic Marriage מסמן דרמה, אבל מספק לכל היותר רמיזה עייפה. זה סיפור קצר שמנסה להצית ניצוץ, אך נשאר אפר פושר.
Atomic Marriage/ Curtis Sittenfeld Read Post »
אחרי הפרידה בסוף הספר הראשון, רייצ׳ל מנסה לחזור לחייו של מלקולם סיינט ולבנות מחדש את האמון ביניהם. יש כאן ניסיון לעצמאות מקצועית, הרבה געגועים והרבה סצנות שחוזרות על עצמן, אבל מעט מאוד תשובה לשאלה למה סיינט בכלל נמשך אליה.
סיינט+ 1/ קייטי אוונס Read Post »
