בשנים האחרונות נראה שרומנטיקה מסורתית בין גבר ואישה, כבר לא מרגשת את הקוראות. קווי העלילה ממצים את עצמם ולכן ההוצאות החלו בתרגום ספרים שכוללים מערכות רומנטיות בין מספר משתתפים בו זמנית.

כמו גאות ושפל, התרגום של תת הז’אנר מגיע בגלים, וכנראה הגענו לתקופה שבה שוב מתפרסמים ספרים שכוללים מערכות יחסים פוליאמוריות.

הספרים מתת הז’אנר, מתוייגים במה שמכונה “הרמון הפוך”.

חייבת לציין שזה פחות כוס התה שלי. ולו הייתי קוראת את הכריכה האחורית או את הסקירות ברשת שעפו עליו, לא הייתי רוכשת אותו. בטח לא קוראת אותו. אני בקושי מצליחה לקיים יחסים עם עצמי אז לנהל יחסים עם מספר גברים בו זמנית באותה חבורה נראה לי לכל הפחות משימה בלתי אפשרית שלא לאמר מדע בדיוני. פנטזיה לא חביבה בכלל שבה האישה עובדת קשה מאוד.

“120 דייטים ראשונים” עוסק בליילה תומפסון, בת 26 מלונדון מעצבת בגדים תחתוניים ורווקה כושלת ביחסים בינאישיים. לאחר עוד כישלון בדייט, כאשר בן זוגה מנסה לברוח מחלון השירותים ליילה נשברת לפני שלושת חבריה הטובים שהם גם השכנים שלה: זאק , שחקן רוגבי בעברו. לוק, מורה לספרות מהתיכון היוקרתי שבו ליילה למדה. וג’וש, חברו הטוב של זאק.

שלושתם רווקים ושלושת מפיקים יחדיו פודקאסט פופולארי בשם “שלושה בחורים פנויים” שבו הם נותנים עצות בתחום הזוגיות והמיניות.

לאחר שליילה נשברת על ספת הסלון שלהם ובוכה את עצמה לדעת, הם מחליטים לעזור לה בניסויי הדייטים המזוייף. הם שלושת יצאו עם ליילה, ילמדו אותה את רזי הזוגיות והפלירטוט והיא תשתתף אחת לשבוע ברצועה של הפודקאסט שלהם.

התקשתי בקריאת הספר, במיוחד בשליש הראשון שלו. אבל, בהמשך העיניינים נעשים מעניינים כשהסופרת עוסקת בחרם ושיימינג בבתי ספר ובנושאים של התעלמות מבריונות בתיכוניים בכדי לשמור על הרקורד של בית הספר.

הספר טיפ – טיפה ארוך, כי הסופרת מתעקשת להאיר עד כמה פסולים השיפוטיות והדעות הקדומות של אנשים ממערכות יחסים מרובות משתתפים. חבל, כי זה לא באמת משנה אנשים ימשיכו לחשוב מה שהם חושבים עם הספר ובלעדיו.

הסופרת הקדישה מאמץ ניכר בתיזמור ותיכנון סצנות הסקס שמפורטות עד זרא. כל טיפת זיעה וכל נקב בגוף מתוארים בזכוכית מגדלת. בגלל בעיית האמינות והמורכבות של תכנון סצנות כאלה, שלא לאמר הצורך באדריכל מוסמך ומומחה שמא הביניין יקרוס על משתתפיו, היא משקיעה במיוחד באלה שהן מרובות משתתפים. חייבת לציין שזה לא עשה לי את זה והספר לא הוציא ממני אפילו חלום רטוב אחד.

כשהדמויות לא היו עסוקות בהשתכשכות במיטה, דווקא חיבבתי אותן.

חבל שהסופרת השקיעה כל כך הרבה מאמץ בחלקים שיצאו פחות מוצלחים בעיניי.

---

In recent years, traditional romances between a man and a woman no longer excite readers. The plot lines have become self-exhausting, so publishers have started translating books that include romantic settings between multiple participants simultaneously.

The translation of the subgenre, much like tides, comes in waves. We may be at a time when books featuring polyamorous relationships are being published again.

The books in this sub-genre are categorized as “reverse harem”.

I find it difficult to form relationships even with myself, so the idea of being involved with multiple men in the same social circle seems impossible to me. It’s not a pleasant thought and seems like a lot of work for the woman.

The book “120 First Dates” follows the story of Leila Thompson, a 26-year-old underwear designer from London who struggles in her personal relationships. After a particularly disastrous date where her partner tries to escape through the bathroom window, Leila breaks down in front of her three best friends and neighbors: Zack, a former rugby player, Luke, a literature teacher from the prestigious high school she attended, and Josh, Zack’s best friend.

All three are single and co-produce a popular podcast called “Three Free Guys,” in which they offer advice on relationships and sexuality.

After Layla breaks down on their living room couch and cries, they decide to help her with some fake dating experiments. The three of them will go out with Layla, teach her about relationships and flirting, and she will participate in an episode of their podcast once a week.

I found the book difficult to read, especially the first third. However, things became more interesting as the author discussed boycotts and shaming in schools and touched on the issue of ignoring bullying in high schools to maintain the school’s record.

The book is quite long because the author emphasizes how misguided people’s judgments and prejudices are in various relationships. Unfortunately, this doesn’t ultimately make a difference; people will continue to think as they please, with or without the book.

The writer devoted considerable effort to orchestrating and planning the sex scenes, which are detailed to the zenith. Every drop of sweat and every pore on the body is described with a magnifying glass. Because of the problem of reliability and complexity of planning such scenes, she needed a qualified and expert architect lest the building collapse on its participants; she invested especially in those that are multi-participant. I must point out that although she tried hard, none of the scenes did that to me, and the book didn’t make me have even one wet dream.

From a positive perspective, I actually liked the characters when they weren’t preoccupied in bed.

Unfortunately, the author devoted so much effort to the parts that I found less successful.