נעורים ללא אל, הוא ספר טוב מאוד שמספק לקורא רגעים של רפלקסיה ומחשבה על תופעות חברתיות קשות במאה ה- 20.
העלילה נעה בשני קווי עלילה מקבילים:
בציר האחד מורה בבית הספר בגרמניה של 1933, מנסה לחנך את כיתת התלמידים שלו להומניזם ואנושיות המבוססת על הכרה שהאחר הוא בן אדם בדיוק כמוהם. כך, כאשר אחד מהתלמידים מכנה את הכושים עצלנים המורה, למרות האיסור הקיים עליו להתערב בתכנים פוליטיים, מעיר לו כי הכושים הם גם בני אדם ראויים.
החינוך הופך למסע התבגרות והכרה של המורה עצמו במקום של ההומניזם, של האמת, של הדת ושל אלוהים בחייו.
בציר השני זוהי תעלומת רצח שהמורה הוא חלק מרכזי ממנה ומפתרונה.
הצירים משתלבים ומסתרגים כי מי שאינו מאמין בדבר, לא בהיות האחר אנושי בדיוק כמוהו וראוי לחיים של אדם ולא מאמין באלוהים, יפעל באופן לא אנושי. מי שהאמת אינה נר לרגליו, לא יבחל באמצעים של שקר ומרמה גם במחיר של חיי אדם אחר.
הפרק החשוב ביותר בספר מבחינה זו הוא פרק מצפן. אותו פרק בעל משמעות כפולה של איבוד הכיוון המוסרי והאנושי ואיבוד המצפן כמכוון דרך.
הבעיה היחידה בספר, שלא תמיד יש בו אמירות ברורות ונוקבות. הספר התפרסם בהולנד ב 1937. הוא יוצא חוצץ נגד תופעת העדריות, חוסר המחשבה העצמאית, שינאת האחר והזר והעדר אמונה. יחד עם זאת לפעמים הוא גולש לעמימות ופיזור מסויים שפוגעת בהעברת המסר.
נעורים ללא אל/ אדן פון הורבאט
הוצאת עם עובד, 2017, 194 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
