הדוכס ממלווארן, ולנטין לייטון , לא חשב שבמעמדו ובגילו המופלג (28), הוא יאלץ להתמודד עם תאומים סרבניים, מופרעים וחסרי רחמים. הוא בוודאי לא חשב שהוא יאלץ לצאת במרדף הזוי ומופרך באיזור הכפרי של אנגליה בכדי להציל נערה לא במצוקה.

הוא לא חשב את כל אלה, כי אם הוא היה חושב אותם הוא בוודאי היה לוקח איתו למסע לפחות את המשרת האישי שלו – חילזון. ואולי גם קצת כסף. או מעיל. הוא בוודאי לא היה טורח להציע לארבלה טרלטון נישואים בזמן שברור שהיא ממש לא מעוניינת להינשא לו.

אבל הוא לא חשב והוא גם הציע נישואים לארבלה ושערי הגיהנום נפתחו.

ארבלה, לא מוצאת את יעודה עם הדוכס. נהפוך הוא. היא חושבת שהדוכס העשיר, החתיך ורגוע להפליא (בנסיבות שאליהם נקלע), הוא איש אכזרי חסר רגש (לא היה ולא נברא הוא פשוט בהלם משני האחים המטורפים שהשתלטו לו על החיים).

כשארבלה בורחת עם חברתה פגי לאמריקה, התאום בוני (בעל השם הבלתי ניתן להגייה  בונוונצ’ר) שולף את הדוכס ב 4 לפנות בוקר מהמיטה, רק בכדי לצאת למסע מופרך והזוי באנגליה הכפרית בכדי להשיב את אחותו הסוררת.

מסתבר שהאח לא פחות סורר מהאחות ושני המופרעים האלה (אין דרך לתאר את זה אחרת) גוררים את הדוכס המסכן, מאשימים אותו בהאשמות שווא וגורמים לו לעבור מסע רווי יסורים שלא בטוח שאדם אחר היה מוכן לעבור עבורם.

לאורך כל הקריאה לא יכלתי להימנע מהמחשבה – לספר הזה היו צריכים לקרוא “משהו מופרע” ולא “משהו מופלא”.

סיפור המסע כולל הרפתקאות (די מסמרות שיער עבור מי שרגיל לחיות חיים שלווים ונשלטים), קנאה והתאהבות אבל הוא בעיקר כולל קטעים מטורפים ומשעשעים שבהם הצמד חמד הזה מגייס לטובת המטרה שלהם את כל האמצעים שעומדים לרשותם בכדי להתעלל בדוכס המסכן.

בשלב מסויים התבנית שנוצרה החלה לעצבן אותי ולאכזב אותי. בעיקר כשהדוכס עצמו החל להשתכנע ולהתנהג כאילו האשמה נתונה בו (דבר שכל בר דעת יכול להבין שהוא לא נכון).

הסופר ממצה את השטיק המעגלי עד זרא – הדוכס מדבר עם ארבלה, היא מאשימה אותו בהאשמות, היא בורחת, בוני משכנע את הדוכס לצאת אחריה, הדוכס המסכן תופס את ארבלה במחירים שהולכים ומחמירים, הוא מדבר איתה וחוזר חלילה.

אין ספק שיש לסופר חוש הומור משעשע. אין ספק שההומור הזה מסתיר ביקורת חברתית על המעמדות באנגליה, על הומופוביות ועל אפשרויות של האדם לפרוץ את גבולות המציאות שאליה נולד. אבל כל זה עטוף בעלילה כל כך מופרכת והזויה עד בלתי אפשרית:

במהלך יומים או שלושה הדוכס מגלה את מיניותו, מקבל אותה ומתאהב לנצח עד שהוא מוכן לוותר על כל השאיפות החברתיות שלו. כל זאת בזמן שמכנים אותו בכינויי גנאי, מאיימים עליו, קושרים אותו, אוסרים אותו במרתף, מרעיבים אותו ויורים בו פעמים מתוכן בפעם אחת גם עושים לו נזק ממשי. ולבסוף הוא גם משלם מחיר כספי וגם רואה בעצמו אשם.

לא הצלחתי להתחבר עד הסוף לטירלול הזה ולחשוב שהוא נפלא ברמה של 5 כוכבים.

Something Fabulous #1