כימים אחדים/ מאיר שלו

​Please scroll down for an English review.

כימים אחדים הוא ספר שמבקש להיות מיתוס מקומי. השם עצמו נלקח מן הסיפור המקראי על יעקב שלבן הוליך שולל, ותקופת עבודתו הארוכה נראתה לו "כימים אחדים" באהבתו לרחל. מאיר שלו שולף את הדימוי הזה וממקם אותו בעמק יזרעאל, בכפר קטן ודמיוני בשם כפר דוד, כדי לספר סיפור אהבה ארוך ומתמשך, שנפרש על פני שלושה עשורים.

העלילה מתארת את אהבתם של שלושה גברים לאישה אחת, יהודית, אם המספר. הזמן הוא שנות העשרים ועד שנות החמישים, הרקע הוא ההיסטוריה המתהווה של היישוב העברי בארץ, והמרחב הוא כפר קטן שמכיל בתוכו את כל הדרמות הקטנות והגדולות. הסיפור נע בין אהבה להחמצה, בין התשוקה למגבלות המציאות, ובתוך כל זה נפרשת תמונת חיים קולקטיבית שמבקשת להפוך את הביוגרפיה המקומית למיתולוגיה.

העברית של מאיר שלו עשירה ומלוטשת. הוא יודע להשתעשע בלשון, לברוא דימויים מפתיעים ולצייר תמונות מרהיבות. אבל כל היופי הזה נשאר על פני השטח. השפה לא מצליחה לייצר אמפתיה או חיבור רגשי. מצאתי את עצמי מתפעלת מהמשפטים אך לא מן הדמויות.

במקום סיפור מתפתח שמוביל אל שיא, מתקבלת תחושה של רצף אנקדוטות. סיפור נגמר, אחר מתחיל, כמו אסופה של אפיזודות שמצטברות לכדי חוויה ספרותית, אך לא לכדי עלילה חיה. לפרקים זה עשוי להיות מעניין, אך לאורך ספר שלם התחושה היא של עייפות.

גם הדמויות סובלות משטחיות. יהודית והגברים הסובבים אותה אינם אנשים בשר ודם אלא דמויות סימבוליות, כמעט מופשטות. האם, האהובה, הגבר המאוהב, המספר. אין בהן מורכבות אנושית אמינה או סתירות פנימיות שמעוררות הזדהות. הן משרתות רעיון ולא נושמות באמת על הדף.

שלו הוא סופר בעל עוצמה לשונית ויכולת נדירה להפוך את הנוף המקומי ואת חיי ההתיישבות למיתולוגיה ספרותית. אבל דווקא השפה המרהיבה הזו לעיתים חונקת את הסיפור. במקום להרגיש את פעימת החיים של הדמויות, נותר בעיקר הרושם של עברית מצוחצחת.

ובסופו של דבר, השם "כימים אחדים" מבטיח חוויית אהבה גדולה שנמתחת על פני שנים, אך ההבטחה הזו אינה מתממשת. ההמתנה הארוכה, כמו אצל יעקב המקראי, אינה מתוגמלת. הסיפור נותר מרשים בסגנונו אך מתקשה לגעת בלב. ההתפעלות מן השפה גוברת על החוויה הרגשית, והלב נותר מרוחק.

• הערה לרוכשים קובץ דיגיטלי מאפליקציית עברית : מאוד קשה עד בלתי אפשרי לקרוא בפורמט PDF באפליקציה בסמרטפון. זו חוויה מזעזעת ומתסכלת ולא מובן לי מדוע בכלל מוכרים ספרי PDF כשהפלטפורמה לא מתאימה. לא מומלץ לרכוש את הספר הדיגיטלי אלא אם אתם קוראים אותו במחשב.

כימים אחדים/ מאיר שלו

הוצאת עם עובד, 1994, 289 עמ'

דירוג SIVI –

⭐⭐⭐

דירוג: 3 מתוך 5.

איכות אודיו –

⭐⭐⭐⭐

דירוג: 4 מתוך 5.

As a Few Days is a book that aspires to become a local myth. Its very title is drawn from the biblical story of Jacob, whose long years of labor seemed to him “as a few days” because of his love for Rachel. Meir Shalev borrows this image and plants it in the Jezreel Valley, in the fictional village of Kfar David, to tell a story of love stretched across three decades.

The novel follows the love of three men for a single woman, Yehudit, the narrator’s mother. The timeline spans from the 1920s to the 1950s, set against the backdrop of national history in the making, while rooted in the intimate world of a small rural community. It is a story that moves between passion and loss, desire and the limits of reality, blending private lives with the collective story of the young land.

Shalev’s Hebrew is rich and polished. He knows how to play with language, to invent dazzling expressions, and to paint lush images. Yet all this beauty remains on the surface. The language does not generate empathy or emotional connection. As a reader, I found myself admiring the sentences, but not the characters.

Instead of a developing story that builds toward a climax, the book unfolds as a sequence of anecdotes. One story ends, another begins, and what accumulates is more of a literary tapestry than a living narrative. At times, this can be engaging, but over the course of a novel, it becomes wearying.

The characters suffer from the same flatness. Yehudit and the men around her are not fully realized people but rather symbolic figures, almost abstract. The mother, the beloved, the enamored man, the narrator. They lack the contradictions and the inner complexity that might bring them to life. They serve ideas, not human truth.

Shalev is a writer of great linguistic power and rare ability to turn local landscapes and the ethos of settlement into literary mythology. But the very richness of his language often overwhelms the story. Instead of feeling the pulse of his characters’ lives, what lingers is mainly the impression of polished Hebrew.

In the end, As a Few Days impresses with its style but struggles to touch the heart. The promise contained in its title—of great love that makes years feel like days, never truly materializes. What remains is a novel more admirable than moving, where the brilliance of the language eclipses the emotional experience, leaving the heart at a distance.

sivi

אמא במשרה מלאה ואשת קריירה, תולעת ספרים היסטרית וצלמת בצוק העיתים. דעתנית וחובבת פוליטיקה ופילוסופיה. שואפת להגיע לירח ומקווה שזה יקרה לפני שהירח יגיע אלינו. אני מאחלת לקוראי הבלוג נסיעה נעימה!

See Full Bio