​Please scroll down for an English review.

בעברית, קרתן הוא אדם צר אופקים בעל השקפות המיוחסות לאנשים פרובינציאלים. המתרגמת באחרית דבר מציינת שזו החלופה שנבחרה בכדי להבליט את צרות האופקים, האנוכיות והבורות מבחירה שמאפיינת את הגיבורים.

הספר כולל שלושה סיפורי מסע שפורסמו בשנת 1930. ברקע הדברים מרחפים המצב הסוציו אקונומי והיאוש בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה; המצב הכלכלי הקשה, הפשיזם והנאציזם המתגברים ובעיקר הניסיון הנואש של האנשים “הרגילים” לשרוד את טלטלות הזמנים. היאוש והנואשות מובילים בסופו של דבר להתרופפות מוסרית.

בחלק הראשון אלפונס קובלר, מוכר מכוניות לשעבר, עורך מסע פיקרסקי ברכבת מביתו במינכן ליריד העולמי בברצלונה. אלפונס קובלר מצטייר כטיפוס שאינו חכם במיוחד ואינו מסוגל להתמיד במקום אחד. הוא שואף להתעשר ולהשתייך למעמד הבורגני והשאיפה הזו מניעה את חייו. הנרטיב שבאמצעותו הוא מצדיק את הנסיעה הפתאומית לברצלונה מתמקד ברצון לראות את החידושים המסעירים של שנת 1929. כטיפוס העולם הגדול, קוסמופוליטי ופאן אירופאי הוא מחויב להכיר את העולם. אך בפועל הוא מקווה למצוא אישה עשירה שתאפשר לו את אורח החיים שאליו הוא שואף ובעיקר תאפשר לו להשתייך למעמד הבורגני העשיר.

הדיסוננס בין האופן שאלפונס קובלר תופס את עצמו והאופן שבו הקורא רואה את אלפונס הוא לב הסיפור. הסופר חותר תחת הניסיונות של קובלר לטשטש את אופיו האמיתי וחושף את ערוותו במהלך מפגשים עם טיפוסים שונים במסע לברצלונה. המפגשים הללו מדגישים את הפרובינציאליות וההתנשאות העקרה והריקה מתוכן של קובלר.

ההסתאבות הרגשית והמוסרית של קובלר מוקצנת בקטע (שאני חייבת לציין שהוא דיי מזעזע) אותו מקדיש פון הורבאט לתיאור מלחמת השוורים בברצלונה. במהלך שהותו של אלפונס קובלר בברצלונה, הוא צופה במלחמת שוורים. בניגוד להתרשמות של קובלר מהמחזה המזעזע, התיאור בחלק הזה שותת דם בכדי לייצר את ההקבלה בין מצבם של בעלי החיים – השוורים והסוסים – לבין מצבם של החיילים הפשוטים שנשלחו להתקפה בחזית רק כדי להיטבח כדי לשרת את תאוות הדם והאינטרסים של הממשל והמעמד הבורגני.

בחלק השני, אנה, אישה צעירה ומובטלת, נאלצת לפנות לזנות בכדי לשרוד. אנה מייצגת את מצבן החמור של נשים צעירות בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה. מלכתחילה היא בעמדת נחיתות שרק מתעצמת לנוכח הפערם הכלכליים והחברתיים שהולכים ומתרחבים בין מעמד הפועלים למעמדות הבורגניים.

בחלק השלישי הר רייטהופר, אוסטרי מובטל המתגורר במינכן, נגרר אחרי אנה ומשלם על סרט בכספו האחרון רק בכדי לגלות שהיא מסרבת לקיים איתו יחסי אישות אלא אם ישלם על כך. בניגוד לאלפונס קובלר, הר רייטהופר חולם על אפריקה בשאיפה למצוא עבודה כמלצר במלון יוקרה.

אדן פון הורבאט מסרב לשבור את המראה ומציב אותה מול הדמויות והקוראים שלו. הפשיזם והנאציזם מובילים לצרות האופקים. שניהם מנוונים את השאיפות לקוסמופוליטיות ורב תרבותיות, והצרכים ההישרדותיים דוחקים באופן נמרץ את האירופאים אל חיק האידיאולוגיות הלאומניות הקיצוניות והבדלניות.

אין פלא שלנוכח השקפותיו, הוא הוא נאלץ לברוח מגרמניה לאוסטריה ומשם, לאחר האנשלוס, הוא נמלט לפריז. צחוק הגורל שמספר ימים לאחר שהגיע לפריז, הוא נהרג מענף שנפל בסערה.

---

In Hebrew, “Kartan” refers to a narrow-minded person, often associated with provincial individuals. The translator notes in the afterword that this term was chosen to highlight the narrow-mindedness, selfishness, and willful ignorance that characterizes the protagonists.

The book features three travel stories published in 1930. The setting reflects the socio-economic conditions and despair in post-World War I Germany, highlighting severe economic hardships, the rise of fascism and Nazism, and particularly the desperate struggles of ordinary people to endure these turbulent times. Ultimately, this despair leads to moral decline.

In the first part, Alphons Kobler, a former car salesman, embarks on a picaresque train journey from his home in Munich to the World Fair in Barcelona. Alphons appears not exceptionally bright and struggles to stay in one place. He aspires to become wealthy and belong to the bourgeois class, and this aspiration drives his life. His narrative justifying the sudden trip to Barcelona centers on his desire to witness the exciting innovations of 1929. As a supposed man of the world—cosmopolitan and pan-European—he feels compelled to understand the world. However, in reality, he hopes to find a wealthy woman who will enable his desired lifestyle and, more importantly, allow him to belong to the affluent bourgeois class.

The story’s core is the dissonance between how Alphons Kobler perceives himself and how the reader perceives him. The author undermines Kobler’s efforts to hide his true nature and reveals his character through encounters with various individuals during the journey to Barcelona. These encounters highlight Kobler’s provincialism and hollow, pretentious demeanor.

Kobler’s emotional and moral corruption is heightened in a passage (which I must emphasize is quite shocking) where von Horváth depicts a bullfight in Barcelona. During Alphons Kobler’s time in Barcelona, he observes a bullfight. Unlike Kobler’s perception of the shocking spectacle, the description in this section is intentionally bloody, creating a parallel between the plight of the animals (the bulls and horses) and the spartan soldiers sent to the front lines, only to be slaughtered to satisfy the bloodlust and interests of the government and bourgeois class.

In the second part, Anna, a young unemployed woman, is forced into prostitution to survive. She represents the desperate circumstances faced by young women in post-World War I Germany. From the beginning, she is at a disadvantage that only worsens amid the increasing economic and social divide between the working class and the bourgeoisie.

In the third part, Herr Reithofer, an unemployed Austrian in Munich, follows Anna and spends his last money on a movie. He then learns that she refuses to have a relationship with him unless he pays. Unlike Alphons Kobler, Herr Reithofer dreams of Africa and hopes to find work as a waiter in a luxury hotel.

Ödön von Horváth refuses to shatter the mirror and places it before his characters and readers. Fascism and Nazism promote narrow-mindedness. Both undermine the aspirations for cosmopolitanism and multiculturalism, while survival needs strongly drive Europeans toward extreme nationalist and separatist ideologies.

Given his views, it’s no wonder that he was compelled to flee Germany for Austria; after the Anschluss, he escaped to Paris. Ironically, just days after arriving in Paris, he was struck and killed by a branch that fell during a storm.