Please scroll down for an English review.
קראתי את גברת דאלוויי של וירג'יניה וולף כהשלמה טבעית לעבודה על דף חבורת בלומסברי . זה אחד הספרים המפורסמים ביותר שלה, ואולי אפילו האיקוני ביותר. גילוי נאות: היה לי קשה מאוד להתחבר אליו. וולף אמנם מתווה כאן את שיא כתיבתה המודרניסטית, עם טכניקת זרם התודעה שלה, אך לא הצלחתי להבין עד הסוף למה דווקא ספר זה נחשב ליצירת מופת.
העלילה מתרחשת בלונדון של תחילת שנות העשרים, עיר שעדיין מתאוששת ממלחמת העולם הראשונה. בתוך ההמולה, ההרס והזיכרונות שעדיין רודפים את הרחובות, קלריסה דאלוויי יוצאת להכין את ביתה למסיבה שהיא עורכת באותו ערב. בזמן שקלריסה מהרהרת בחייה, בנישואיה ובהחמצות שבדרך, היא פוגשת דמויות שונות, חלקן מהעבר וחלקן חדשות, שכל אחת מהן נושאת את פצעי המלחמה ואת השינויים שחלו בחברה. במקביל משוטט ברחובות העיר ספטימוס וורן סמית', חייל משוחרר הסובל מטראומה נפשית עמוקה, ובאמצעותו נחשפים הצד האפל והכואב של אותה מציאות פוסט־מלחמתית.
פרופסור ולנטיין קנינגהם כותב באחרית הדבר שקריאת הספר היא כמו שיטוט ברחובות לונדון: מעבר רצוף בין תודעה לתודעה, בין החוץ לפנים, עד שהגבולות מיטשטשים. הוא רואה בקלריסה ובספטימוס שני צדדים של אותה מטבע; היא נאחזת בחיים דרך המסיבה, והוא נסוג מהם עד מוות. וולף מצליחה, לטענתו, לאחד אותם במרחב רגשי אחד, גם אם מעולם לא נפגשו.
אני מודה שהערכתי את המורכבות הזאת יותר לאחר קריאת דבריו, אך בזמן אמת הרגשתי שהטקסט חונק אותי בפרטים קטנים ובתודעה סבוכה מדי. ייתכן שזו לא בעיה בספר אלא בתזמון, ואולי נדרשתי לחדות ולריכוז שלא היו לי בקריאה הזו.
בסופו של דבר, גברת דאלוויי הוא חוויה ספרותית שמזמינה לשוב אליה. לא רק בגלל המעמד שלה בקאנון, אלא משום שהיא חושפת את לונדון, ואת נפש האדם, כמרחב של שבריריות יומיומית. הפעם זה לא היה סיפור אהבה ביני לבינו, אך אולי בפעם אחרת אצליח להיכנס למסיבה של קלריסה בלי להרגיש שאני עומדת בצד.
גברת דאלוויי/ וירג'יניה וולף
הוצאת ידיעות ספרים, 2008, 227 עמ'
דירוג SIVI –
איכות אודיו –
I read Mrs. Dalloway by Virginia Woolf as a natural follow-up to my work on the Bloomsbury Group page. It is one of her most famous novels, perhaps even her most iconic. Full disclosure: I found it challenging to connect with. While Woolf demonstrates the peak of her modernist writing here, with her signature stream-of-consciousness technique, I could not fully grasp why this particular novel is regarded as a masterpiece.
The story unfolds in early 1920s London, a city still recovering from the devastation of the First World War. Amid the bustle, the ruins, and the lingering memories that haunt the streets, Clarissa Dalloway goes out to prepare her home for the party she is hosting that evening. As Clarissa reflects on her life, her marriage, and the missed opportunities along the way, she encounters various characters, some from her past and some new, each carrying the scars of war and the shifts in society. Meanwhile, Septimus Warren Smith, a discharged soldier suffering from severe psychological trauma, roams the city streets, revealing the darker, painful side of that post-war reality.
In the afterword, Professor Valentine Cunningham writes that reading the novel is like wandering through the streets of London: a seamless movement from one consciousness to another, from outside to inside, until the boundaries blur. He sees Clarissa and Septimus as two sides of the same coin; she clings to life through the party, while he retreats from it into death. Woolf, in his view, succeeds in uniting them in a shared emotional space, even though they never meet.
I must admit that I appreciated this complexity more after reading his words. Still, in real time, I felt the text suffocated me with small details and an overly intricate consciousness. Perhaps it is not a flaw in the book but in the timing, and maybe I lacked the sharpness and focus required for this read.
In the end, Mrs. Dalloway is a literary experience that invites revisiting. Not only because of its status in the canon, but because it portrays London – and the human mind – as a space of everyday fragility. This time, it was not a love story between me and the book, but perhaps next time I will manage to enter Clarissa’s party without feeling like I am standing on the sidelines.
לגלות עוד מהאתר Sivi's Books
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
