🌟 2025 — ספרים שפתחו אופק חדש
השנה התחילה בלי יותר מדי הבטחות. אבל איכשהו, מבין כל הדפים, נולדו ספרים שנגעו, זיזעו, הפתיעו. כאן נאספו הרגעים שקראו לי לעצור. לחשוב. לכתוב אחרת.
🌟 הכוכבים שלי לשנה הזו
4 ספרים שימשיכו לנצנץ באפלה, גם אחרי שהשנה תכבה.
🌟 הכוכבים שלי לשנה הזו
4 ספרים שימשיכו לנצנץ באפלה, גם אחרי שהשנה תכבה.
תמציות/ אנה מריה יוקל
אנה מריה יוקל לא כותבת “זיכרונות”. היא כותבת תמציות, קטעים קצרים שמזקקים חיים שלמים: וינה,
מי שסוכתו נופלת/ צבי בן מאיר
סיפור על אהבה גדולה שנולדה מתוך תקווה, ועל כאב גדול שנולד מתוך מה שאסור לומר.
My Temptation/ T.L. Swan
My Temptation הוא בדיוק מסוג הספרים שאני יודעת שיתפסו אותי. זה כבר קרה לי עם
The Late Show/ Michael Connelly
The Late Show מאת מייקל קונלי, הוא מותחן משטרתי אינטליגנטי ומרתק, שמציג את הבלשית רנה
📌 שאר הפוסטים
כמעט אולימפוס/ שושי בריינר
רומן על יופי, כסף, ניצול, טראומה היסטורית והמחיר הקיומי של הניסיון להיות מעל הגבול
ויפה היתה שעה אחת קודם/ סמי ברדוגו
הוא מועמד קבוע לספיר. הממסד מאוהב. הרעיונות גדולים.
אבל משהו עמוק נשבר בדרך בין
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome/ Monica Cyrino
Sex Scandals of Ancient Greece and Rome מבטיח סיפורי זימה מהעת העתיקה, אבל בפועל מפספס
חלום עולם הפוך/ אילנה ברנשטיין
"חלום עולם הפוך" הוא לא רומן, הוא סדק. ספר שמפרק את השפה כדי לחשוף את
המורה / אלון ארד
מה קורה כשמורה ישראלי רק רוצה להגיע הביתה ליום הנישואים שלו, ומגלה שבית הספר הפך
במחילה מכבודה של אשת המערות/ אופיר טושה גפלה
הספר מעמיד אב שנעלם ובן שמנסה למצוא את העקבות שלו. במרכזו עומדת שאלה אחת, פשוטה
המסילה/ אסף שור
המסילה הוא רומן שמתחזה לפילוסופי, אמנותי ומטאפורי, אבל נשאר סקיצה. מבנה מינימליסטי שלא מייצר חיים,
עדן/ נגה אלבלך
עדן מבקש לגעת בכאב של שלוש נשים, אבל נשאר רחוק ממנו. זה רומן מינימליסטי, כתוב
Beautiful Nightmare/ Katee Robert
נובלה שובבה עם שדונית חסרת ביטחון, קורבן שלא מבוהל לשנייה, ועלילה שמתמסרת די מהר לתשוקה
🌲 השומר או איש היער: בין הסדר לחירות
האבירות צועדת קדימה, אך דווקא השומר או איש היער מציב את האמת: לא זהב, לא
The Years/ Annie Ernaux
The Years של אנני ארנו הוא ניסוי חד־פעמי בלכידת הזמן עצמו, כתיבה שמבקשת לחשוף כיצד
גיא אוני/ שולמית לפיד
זיכרון יכול להיות עוצמתי יותר מהספר עצמו. גיא אוני חוזר אלי אחרי עשרים שנה, רק